¹Comfort ye, comfort ye, My people, saith your God.

¹נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃

²Speak to the heart of Jerusalem, and call to her, That her warfare hath been completed, That accepted hath been her punishment, That she hath received from the hand of Jehovah Double for all her sins.

²דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה׃

³A voice is crying — in a wilderness — Prepare ye the way of Jehovah, Make straight in a desert a highway to our God.

³קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃

⁴Every valley is raised up, And every mountain and hill become low, And the crooked place hath become a plain, And the entangled places a valley.

⁴כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃

⁵And revealed hath been the honour of Jehovah, And seen [it] have all flesh together, For the mouth of Jehovah hath spoken.

⁵ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃

⁶A voice is saying, `Call,` And he said, `What do I call?` All flesh [is] grass, and all its goodliness [is] As a flower of the field:

⁶קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃

⁷Withered hath grass, faded the flower, For the Spirit of Jehovah blew upon it, Surely the people [is] grass;

⁷יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃

⁸Withered hath grass, faded the flower, But a word of our God riseth for ever.

⁸יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃

⁹On a high mountain get thee up, O Zion, Proclaiming tidings, Lift up with power thy voice, O Jerusalem, proclaiming tidings, Lift up, fear not, say to cities of Judah, `Lo, your God.`

⁹על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃

¹⁰Lo, the Lord Jehovah with strength cometh, And His arm is ruling for Him, Lo, His hire [is] with Him, and His wage before Him.

¹⁰הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃

¹¹As a shepherd His flock He feedeth, With His arm He gathereth lambs, And in His bosom He carrieth [them]: Suckling ones He leadeth.

¹¹כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃

¹²Who hath measured in the hollow of his hand the waters? And the heavens by a span hath meted out, And comprehended in a measure the dust of the earth, And hath weighed in scales the mountains, And the hills in a balance?

¹²מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃

¹³Who hath meted out the Spirit of Jehovah, And, [being] His counsellor, doth teach Him!

¹³מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

¹⁴With whom consulted He, That he causeth Him to understand? And teacheth Him in the path of judgment, And teacheth Him knowledge? And the way of understanding causeth Him to know?

¹⁴את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃

¹⁵Lo, nations as a drop from a bucket, And as small dust of the balance, have been reckoned, Lo, isles as a small thing He taketh up.

¹⁵הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃

¹⁶And Lebanon is not sufficient to burn, Nor its beasts sufficient for a burnt-offering.

¹⁶ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃

¹⁷All the nations [are] as nothing before Him, Less than nothing and emptiness, They have been reckoned to Him.

¹⁷כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃

¹⁸And unto whom do ye liken God, And what likeness do ye compare to Him?

¹⁸ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃

¹⁹The graven image poured out hath a artizan, And a refiner with gold spreadeth it over, And chains of silver he is refining.

¹⁹הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃

²⁰He who is poor [by] heave-offerings, A tree not rotten doth choose, A skilful artizan he seeketh for it, To establish a graven image — not moved.

²⁰המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃

²¹Do ye not know — do ye not hear? Hath it not been declared from the first to you? Have ye not understood [From] the foundations of the earth?

²¹הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃

²²He who is sitting on the circle of the earth, And its inhabitants [are] as grasshoppers, He who is stretching out as a thin thing the heavens, And spreadeth them as a tent to dwell in.

²²הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃

²³He who is making princes become nothing, Judges of earth as emptiness hath made;

²³הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃

²⁴Yea, they have not been planted, Yea, they have not been sown, Yea, not taking root in the earth is their stock, And also He hath blown upon them, and they wither, And a whirlwind as stubble taketh them away.

²⁴אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃

²⁵And unto whom do ye liken Me, And [am] I equal? saith the Holy One.

²⁵ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃

²⁶Lift up on high your eyes, And see — who hath prepared these? He who is bringing out by number their host, To all of them by name He calleth, By abundance of strength (And [he is] strong in power) not one is lacking.

²⁶שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃

²⁷Why sayest thou, O Jacob? and speakest thou, O Israel? `My way hath been hid from Jehovah, And from my God my judgment passeth over.`

²⁷למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃

²⁸Hast thou not known? hast thou not heard? The God of the age — Jehovah, Preparer of the ends of the earth, Is not wearied nor fatigued, There is no searching of His understanding.

²⁸הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃

²⁹He is giving power to the weary, And to those not strong He increaseth might.

²⁹נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃

³⁰Even youths are wearied and fatigued, And young men utterly stumble,

³⁰ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃

³¹But those expecting Jehovah pass [to] power, They raise up the pinion as eagles, They run and are not fatigued, They go on and do not faint!

³¹וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃