¹After these things there was a feast of the Jews, and Jesus went up to Jerusalem,

¹אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

²and there is in Jerusalem by the sheep-[gate] a pool that is called in Hebrew Bethesda, having five porches,

²ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

³in these were lying a great multitude of the ailing, blind, lame, withered, waiting for the moving of the water,

³שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

⁴for a messenger at a set time was going down in the pool, and was troubling the water, the first then having gone in after the troubling of the water, became whole of whatever sickness he was held.

⁴כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

⁵and there was a certain man there being in ailment thirty and eight years,

⁵ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

⁶him Jesus having seen lying, and having known that he is already a long time, he saith to him, `Dost thou wish to become whole?`

⁶וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

⁷The ailing man answered him, `Sir, I have no man, that, when the water may be troubled, he may put me into the pool, and while I am coming, another doth go down before me.`

⁷ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

⁸Jesus saith to him, `Rise, take up thy couch, and be walking;`

⁸ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

⁹and immediately the man became whole, and he took up his couch, and was walking, and it was a sabbath on that day,

⁹וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

¹⁰the Jews then said to him that hath been healed, `It is a sabbath; it is not lawful to thee to take up the couch.`

¹⁰ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

¹¹He answered them, `He who made me whole — that one said to me, Take up thy couch, and be walking;`

¹¹ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

¹²they questioned him, then, `Who is the man who is saying to thee, Take up thy couch and be walking?`

¹²וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

¹³But he that was healed had not known who he is, for Jesus did move away, a multitude being in the place.

¹³והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

¹⁴After these things, Jesus findeth him in the temple, and said to him, `Lo, thou hast become whole; sin no more, lest something worse may happen to thee.`

¹⁴ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

¹⁵The man went away, and told the Jews that it is Jesus who made him whole,

¹⁵וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

¹⁶and because of this were the Jews persecuting Jesus, and seeking to kill him, because these things he was doing on a sabbath.

¹⁶ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

¹⁷And Jesus answered them, `My Father till now doth work, and I work;`

¹⁷ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

¹⁸because of this, then, were the Jews seeking the more to kill him, because not only was he breaking the sabbath, but he also called God his own Father, making himself equal to God.

¹⁸אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

¹⁹Jesus therefore responded and said to them, `Verily, verily, I say to you, The Son is not able to do anything of himself, if he may not see the Father doing anything; for whatever things He may do, these also the Son in like manner doth;

¹⁹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

²⁰for the Father doth love the Son, and doth shew to him all things that He himself doth; and greater works than these He will shew him, that ye may wonder.

²⁰כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

²¹`For, as the Father doth raise the dead, and doth make alive, so also the Son doth make alive whom he willeth;

²¹כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

²²for neither doth the Father judge any one, but all the judgment He hath given to the Son,

²²כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

²³that all may honour the Son according as they honour the Father; he who is not honouring the Son, doth not honour the Father who sent him.

²³מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

²⁴`Verily, verily, I say to you — He who is hearing my word, and is believing Him who sent me, hath life age-during, and to judgment he doth not come, but hath passed out of the death to the life.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

²⁵`Verily, verily, I say to you — There cometh an hour, and it now is, when the dead shall hear the voice of the Son of God, and those having heard shall live;

²⁵אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

²⁶for, as the Father hath life in himself, so He gave also to the Son to have life in himself,

²⁶כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

²⁷and authority He gave him also to do judgment, because he is Son of Man.

²⁷ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

²⁸`Wonder not at this, because there doth come an hour in which all those in the tombs shall hear his voice,

²⁸אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

²⁹and they shall come forth; those who did the good things to a rising again of life, and those who practised the evil things to a rising again of judgment.

²⁹ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

³⁰`I am not able of myself to do anything; according as I hear I judge, and my judgment is righteous, because I seek not my own will, but the will of the Father who sent me.

³⁰לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

³¹`If I testify concerning myself, my testimony is not true;

³¹אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

³²another there is who is testifying concerning me, and I have known that the testimony that he doth testify concerning me is true;

³²יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

³³ye have sent unto John, and he hath testified to the truth.

³³אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

³⁴`But I do not receive testimony from man, but these things I say that ye may be saved;

³⁴ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

³⁵he was the burning and shining lamp, and ye did will to be glad, for an hour, in his light.

³⁵הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

³⁶`But I have the testimony greater than John`s, for the works that the Father gave me, that I might finish them, the works themselves that I do, they testify concerning me, that the Father hath sent me.

³⁶ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

³⁷`And the Father who sent me Himself hath testified concerning me; ye have neither heard His voice at any time, nor His appearance have ye seen;

³⁷והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

³⁸and His word ye have not remaining in you, because whom He sent, him ye do not believe.

³⁸ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

³⁹`Ye search the Writings, because ye think in them to have life age-during, and these are they that are testifying concerning me;

³⁹דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

⁴⁰and ye do not will to come unto me, that ye may have life;

⁴⁰ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

⁴¹glory from man I do not receive,

⁴¹לא אקח כבוד מבני אדם׃

⁴²but I have known you, that the love of God ye have not in yourselves.

⁴²אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

⁴³`I have come in the name of my Father, and ye do not receive me; if another may come in his own name, him ye will receive;

⁴³אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

⁴⁴how are ye able — ye — to believe, glory from one another receiving, and the glory that [is] from God alone ye seek not?

⁴⁴איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

⁴⁵`Do not think that I will accuse you unto the Father; there is who is accusing you, Moses — in whom ye have hoped;

⁴⁵אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

⁴⁶for if ye were believing Moses, ye would have been believing me, for he wrote concerning me;

⁴⁶כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

⁴⁷but if his writings ye believe not, how shall ye believe my sayings?`

⁴⁷ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃