¹And Jesus was walking after these things in Galilee, for he did not wish to walk in Judea, because the Jews were seeking to kill him,

¹אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃

²and the feast of the Jews was nigh — that of tabernacles —

²ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃

³his brethren, therefore, said unto him, `Remove hence, and go away to Judea, that thy disciples also may behold thy works that thou dost;

³ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃

⁴for no one in secret doth anything, and himself seeketh to be in public; if thou dost these things — manifest thyself to the world;`

⁴כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃

⁵for not even were his brethren believing in him.

⁵כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃

⁶Jesus, therefore, saith to them, `My time is not yet present, but your time is always ready;

⁶ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃

⁷the world is not able to hate you, but me it doth hate, because I testify concerning it that its works are evil.

⁷לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃

⁸Ye — go ye up to this feast; I do not yet go up to this feast, because my time hath not yet been fulfilled;`

⁸עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃

⁹and saying these things to them, he remained in Galilee.

⁹כזאת דבר וישב בגליל׃

¹⁰And when his brethren went up, then also he himself went up to the feast, not manifestly, but as in secret;

¹⁰ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃

¹¹the Jews, therefore, were seeking him, in the feast, and said, `Where is that one?`

¹¹והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃

¹²and there was much murmuring about him among the multitudes, some indeed said — `He is good;` and others said, `No, but he leadeth astray the multitude;`

¹²ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃

¹³no one, however, was speaking freely about him, through fear of the Jews.

¹³אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃

¹⁴And it being now the middle of the feast, Jesus went up to the temple, and he was teaching,

¹⁴ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃

¹⁵and the Jews were wondering, saying, `How hath this one known letters — not having learned?`

¹⁵ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃

¹⁶Jesus answered them and said, `My teaching is not mine, but His who sent me;

¹⁶ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃

¹⁷if any one may will to do His will, he shall know concerning the teaching, whether it is of God, or — I do speak from myself.

¹⁷האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃

¹⁸`He who is speaking from himself his own glory doth seek, but he who is seeking the glory of him who sent him, this one is true, and unrighteousness is not in him;

¹⁸המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃

¹⁹hath not Moses given you the law? and none of you doth the law; why me do ye seek to kill?`

¹⁹הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃

²⁰The multitude answered and said, `Thou hast a demon, who doth seek to kill thee?`

²⁰ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

²¹Jesus answered and said to them, `One work I did, and ye all wonder,

²¹ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃

²²because of this, Moses hath given you the circumcision — not that it is of Moses, but of the fathers — and on a sabbath ye circumcise a man;

²²משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃

²³if a man doth receive circumcision on a sabbath that the law of Moses may not be broken, are ye wroth with me that I made a man all whole on a sabbath?

²³ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃

²⁴judge not according to appearance, but the righteous judgment judge.`

²⁴אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃

²⁵Certain, therefore, of the Jerusalemites said, `Is not this he whom they are seeking to kill?

²⁵ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃

²⁶and, lo, he doth speak freely, and they say nothing to him; did the rulers at all know truly that this is truly the Christ?

²⁶והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃

²⁷but this one — we have known whence he is; and the Christ, when he doth come, no one doth know whence he is.`

²⁷אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃

²⁸Jesus cried, therefore, in the temple, teaching and saying, `Ye have both known me, and ye have known whence I am; and I have not come of myself, but He who sent me is true, whom ye have not known;

²⁸אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃

²⁹and I have known Him, because I am from Him, and He did send me.`

²⁹ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃

³⁰They were seeking, therefore, to seize him, and no one laid the hand on him, because his hour had not yet come,

³⁰ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃

³¹and many out of the multitude did believe in him, and said — `The Christ — when he may come — will he do more signs than these that this one did?`

³¹ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃

³²The Pharisees heard the multitude murmuring these things concerning him, and the Pharisees and the chief priests sent officers that they may take him;

³²והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃

³³Jesus, therefore, said to them, `Yet a little time I am with you, and I go away unto Him who sent me;

³³ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃

³⁴ye will seek me, and ye shall not find; and where I am, ye are not able to come.`

³⁴תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁵The Jews, therefore, said among themselves, `Whither is this one about to go that we shall not find him? — to the dispersion of the Greeks is he about to go? and to teach the Greeks;

³⁵ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃

³⁶what is this word that he said, Ye will seek me, and ye shall not find? and, Where I am, ye are not able to come?`

³⁶מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁷And in the last, the great day of the feast, Jesus stood and cried, saying, `If any one doth thirst, let him come unto me and drink;

³⁷ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃

³⁸he who is believing in me, according as the Writing said, Rivers out of his belly shall flow of living water;`

³⁸המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃

³⁹and this he said of the Spirit, which those believing in him were about to receive; for not yet was the Holy Spirit, because Jesus was not yet glorified.

³⁹וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃

⁴⁰Many, therefore out of the multitude, having heard the word, said, `This is truly the Prophet;`

⁴⁰ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃

⁴¹others said, `This is the Christ;` and others said, `Why, out of Galilee doth the Christ come?

⁴¹ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃

⁴²Did not the Writing say, that out of the seed of David, and from Bethlehem — the village where David was — the Christ doth come?`

⁴²הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃

⁴³A division, therefore, arose among the multitude because of him.

⁴³ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃

⁴⁴And certain of them were willing to seize him, but no one laid hands on him;

⁴⁴ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃

⁴⁵the officers came, therefore, unto the chief priests and Pharisees, and they said to them, `Wherefore did ye not bring him?`

⁴⁵וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃

⁴⁶The officers answered, `Never so spake man — as this man.`

⁴⁶ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃

⁴⁷The Pharisees, therefore, answered them, `Have ye also been led astray?

⁴⁷ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃

⁴⁸did any one out of the rulers believe in him? or out of the Pharisees?

⁴⁸הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃

⁴⁹but this multitude, that is not knowing the law, is accursed.`

⁴⁹רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃

⁵⁰Nicodemus saith unto them — he who came by night unto him — being one of them,

⁵⁰ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃

⁵¹`Doth our law judge the man, if it may not hear from him first, and know what he doth?`

⁵¹התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃

⁵²They answered and said to him, `Art thou also out of Galilee? search and see, that a prophet out of Galilee hath not risen;`

⁵²ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃

⁵³and each one went on to his house, but Jesus went on to the mount of the Olives.

⁵³וילכו איש איש לביתו׃