¹And passing by, he saw a man blind from birth,

¹ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

²and his disciples asked him, saying, `Rabbi, who did sin, this one or his parents, that he should be born blind?`

²וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

³Jesus answered, `Neither did this one sin nor his parents, but that the works of God may be manifested in him;

³ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

⁴it behoveth me to be working the works of Him who sent me while it is day; night doth come, when no one is able to work: —

⁴עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

⁵when I am in the world, I am a light of the world.`

⁵בהיותי בעולם אור העולם אני׃

⁶These things saying, he spat on the ground, and made clay of the spittle, and rubbed the clay on the eyes of the blind man, and said to him,

⁶ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

⁷`Go away, wash at the pool of Siloam,` which is, interpreted, Sent. He went away, therefore, and did wash, and came seeing;

⁷ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

⁸the neighbours, therefore, and those seeing him before, that he was blind, said, `Is not this he who is sitting and begging?`

⁸ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

⁹others said — `This is he;` and others — `He is like to him;` he himself said, — `I am [he].`

⁹אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

¹⁰They said, therefore, to him, `How were thine eyes opened?`

¹⁰ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

¹¹he answered and said, `A man called Jesus made clay, and rubbed my eyes, and said to me, Go away to the pool of Siloam, and wash; and having gone away and having washed, I received sight;`

¹¹ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

¹²they said, therefore, to him, `Where is that one?` he saith, `I have not known.`

¹²ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

¹³They bring him to the Pharisees who once [was] blind,

¹³ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

¹⁴and it was a sabbath when Jesus made the clay, and opened his eyes.

¹⁴והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

¹⁵Again, therefore, the Pharisees also were asking him how he received sight, and he said to them, `Clay he did put upon my eyes, and I did wash — and I see.`

¹⁵ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

¹⁶Of the Pharisees, therefore, certain said, `This man is not from God, because the sabbath he doth not keep;` others said, `How is a man — a sinful one — able to do such signs?` and there was a division among them.

¹⁶ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

¹⁷They said to the blind man again, `Thou — what dost thou say of him — that he opened thine eyes?`

¹⁷ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

¹⁸and he said — `He is a prophet.` The Jews, therefore, did not believe concerning him that he was blind and did receive sight, till that they called the parents of him who received sight,

¹⁸ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

¹⁹and they asked them, saying, `Is your son, of whom ye say that he was born blind? how then now doth he see?`

¹⁹וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

²⁰His parents answered them and said, `We have known that this is our son, and that he was born blind;

²⁰ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

²¹and how he now seeth, we have not known; or who opened his eyes, we have not known; himself is of age, ask him; he himself shall speak concerning himself.`

²¹אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

²²These things said his parents, because they were afraid of the Jews, for already had the Jews agreed together, that if any one may confess him — Christ, he may be put out of the synagogue;

²²כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

²³because of this his parents said — `He is of age, ask him.`

²³על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

²⁴They called, therefore, a second time the man who was blind, and they said to him, `Give glory to God, we have known that this man is a sinner;`

²⁴ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

²⁵he answered, therefore, and said, `If he be a sinner — I have not known, one thing I have known, that, being blind, now I see.`

²⁵ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

²⁶And they said to him again, `What did he to thee? how did he open thine eyes?`

²⁶ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

²⁷He answered them, `I told you already, and ye did not hear; why again do ye wish to hear? do ye also wish to become his disciples?`

²⁷ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

²⁸They reviled him, therefore, and said, `Thou art his disciple, and we are Moses` disciples;

²⁸ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

²⁹we have known that God hath spoken to Moses, but this one — we have not known whence he is.`

²⁹אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

³⁰The man answered and said to them, `Why, in this is a wonderful thing, that ye have not known whence he is, and he opened my eyes!

³⁰ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

³¹and we have known that God doth not hear sinners, but, if any one may be a worshipper of God, and may do His will, him He doth hear;

³¹והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

³²from the age it was not heard, that any one did open eyes of one who hath been born blind;

³²מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

³³if this one were not from God, he were not able to do anything.`

³³לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

³⁴They answered and said to him, `In sins thou wast born altogether, and thou dost teach us!` and they cast him forth without.

³⁴ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

³⁵Jesus heard that they cast him forth without, and having found him, he said to him, `Dost thou believe in the Son of God?`

³⁵וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃

³⁶he answered and said, `Who is he, sir, that I may believe in him?`

³⁶ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃

³⁷And Jesus said to him, `Thou hast both seen him, and he who is speaking with thee is he;`

³⁷ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃

³⁸and he said, `I believe, sir,` and bowed before him.

³⁸ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃

³⁹And Jesus said, `For judgment I to this world did come, that those not seeing may see, and those seeing may become blind.`

³⁹ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

⁴⁰And those of the Pharisees who were with him heard these things, and they said to him, `Are we also blind?`

⁴⁰ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃

⁴¹Jesus said to them, `If ye were blind, ye were not having had sin, but now ye say — We see, therefore doth your sin remain.

⁴¹ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃