1And there is a word of Jehovah unto Jonah a second time, saying,
1ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר׃
2`Rise, go unto Nineveh, the great city, and proclaim unto it the proclamation that I am speaking unto thee;`
2קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃
3and Jonah riseth, and he goeth unto Nineveh, according to the word of Jehovah. And Nineveh hath been a great city before God, a journey of three days.
3ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃
4And Jonah beginneth to go in to the city a journey of one day, and proclaimeth, and saith, `Yet forty days — and Nineveh is overturned.`
4ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת׃
5And the men of Nineveh believe in God, and proclaim a fast, and put on sackcloth, from their greatest even unto their least,
5ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃
6seeing the word doth come unto the king of Nineveh, and he riseth from his throne, and removeth his honourable robe from off him, and spreadeth out sackcloth, and sitteth on the ashes,
6ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר׃
7and he crieth and saith in Nineveh by a decree of the king and his great ones, saying, `Man and beast, herd and flock — let them not taste anything, let them not feed, even water let them not drink;
7ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃
8and cover themselves [with] sackcloth let man and beast, and let them call unto God mightily, and let them turn back each from his evil way, and from the violence that [is] in their hands.
8ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם׃
9Who knoweth? He doth turn back, and God hath repented, and hath turned back from the heat of His anger, and we do not perish.`
9מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃
10And God seeth their works, that they have turned back from their evil way, and God repenteth of the evil that He spake of doing to them, and he hath not done [it].
10וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה׃