¹Remember, O Jehovah, what hath befallen us, Look attentively, and see our reproach.

¹זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

²Our inheritance hath been turned to strangers, Our houses to foreigners.

²נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃

³Orphans we have been — without a father, our mothers [are] as widows.

³יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃

⁴Our water for money we have drunk, Our wood for a price doth come.

⁴מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃

⁵For our neck we have been pursued, We have laboured — there hath been no rest for us.

⁵על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃

⁶[To] Egypt we have given a hand, [To] Asshur, to be satisfied with bread.

⁶מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

⁷Our fathers have sinned — they are not, We their iniquities have borne.

⁷אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃

⁸Servants have ruled over us, A deliverer there is none from their hand.

⁸עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃

⁹With our lives we bring in our bread, Because of the sword of the wilderness.

⁹בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

¹⁰Our skin as an oven hath been burning, Because of the raging of the famine.

¹⁰עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃

¹¹Wives in Zion they have humbled, Virgins — in cities of Judah.

¹¹נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃

¹²Princes by their hand have been hanged, The faces of elders have not been honoured.

¹²שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃

¹³Young men to grind they have taken, And youths with wood have stumbled.

¹³בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃

¹⁴The aged from the gate have ceased, Young men from their song.

¹⁴זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

¹⁵Ceased hath the joy of our heart, Turned to mourning hath been our dancing.

¹⁵שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

¹⁶Fallen hath the crown [from] our head, Wo [is] now to us, for we have sinned.

¹⁶נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃

¹⁷For this hath our heart been sick, For these have our eyes been dim.

¹⁷על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃

¹⁸For the mount of Zion — that is desolate, Foxes have gone up on it.

¹⁸על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃

¹⁹Thou, O Jehovah, to the age remainest, Thy throne to generation and generation.

¹⁹אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

²⁰Why for ever dost Thou forget us? Thou forsakest us for length of days!

²⁰למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

²¹Turn us back, O Jehovah, unto Thee, And we turn back, renew our days as of old.

²¹השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃

²²For hast Thou utterly rejected us? Thou hast been wroth against us — exceedingly?

²²כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃