1And Jehovah speaketh unto Moses, saying,
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2`Speak unto the sons of Israel, and thou hast said unto them, When a man maketh a wonderful vow, by thy valuation the persons [are] Jehovah`s.
2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃
3When thy valuation hath been of the male from a son of twenty years even unto a son of sixty years, then hath been thy valuation fifty shekels of silver by the shekel of the sanctuary.
3והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃
4And if it [is] a female — then hath thy valuation been thirty shekels;
4ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃
5and if from a son of five years even unto a son of twenty years — then hath thy valuation been of the male twenty shekels, and for the female, ten shekels;
5ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃
6and if from a son of a month even unto a son of five years — then hath thy valuation been of the male five shekels of silver, and for the female thy valuation [is] three shekels of silver;
6ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃
7and if from a son of sixty years and above — if a male, then hath thy valuation been fifteen shekels, and for a female, ten shekels.
7ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃
8`And if he is poorer than thy valuation, then he hath presented himself before the priest, and the priest hath valued him; according to that which the hand of him who is vowing doth reach doth the priest value him.
8ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃
9`And if [it is] a beast of which they bring near an offering to Jehovah, all that [one] giveth of it to Jehovah is holy;
9ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש׃
10he doth not change it nor exchange it, a good for a bad, or a bad for a good; and if he really change beast for beast, — then it hath been — it and its exchange is holy.
10לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש׃
11`And if [it is] any unclean beast of which they do not bring near an offering to Jehovah, then he hath presented the beast before the priest,
11ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן׃
12and the priest hath valued it; whether good or bad, according to thy valuation, O priest, so it is;
12והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃
13and if he really redeem it, then he hath added its fifth to thy valuation.
13ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך׃
14`And when a man sanctifieth his house, a holy thing to Jehovah, then hath the priest valued it, whether good or bad; as the priest doth value it so it standeth;
14ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃
15and if he who is sanctifying doth redeem his house, then he hath added a fifth of the money of thy valuation to it, and it hath become his.
15ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו׃
16`And if of the field of his possession a man sanctify to Jehovah, then hath thy valuation been according to its seed; a homer of barley-seed at fifty shekels of silver;
16ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃
17if from the year of the jubilee he sanctify his field, according to thy valuation it standeth;
17אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃
18and if after the jubilee he sanctify his field, then hath the priest reckoned to him the money according to the years which are left, unto the year of the jubilee, and it hath been abated from thy valuation.
18ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃
19`And if he really redeem the field — he who is sanctifying it — then he hath added a fifth of the money of thy valuation to it, and it hath been established to him;
19ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו׃
20and if he do not redeem the field, or if he hath sold the field to another man, it is not redeemed any more;
20ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃
21and the field hath been, in its going out in the jubilee, holy to Jehovah as a field which is devoted; to the priest is its possession.
21והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃
22`And if the field of his purchase (which [is] not of the fields of his possession) [one] sanctify to Jehovah —
22ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃
23then hath the priest reckoned to him the amount of thy valuation unto the year of jubilee, and he hath given thy valuation in that day — a holy thing to Jehovah;
23וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃
24in the year of the jubilee the field returneth to him from whom he bought it, to him whose [is] the possession of the land.
24בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ׃
25And all thy valuation is by the shekel of the sanctuary: twenty gerahs is the shekel.
25וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃
26`Only, a firstling which is Jehovah`s firstling among beasts — no man doth sanctify it, whether ox or sheep; it [is] Jehovah`s.
26אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא׃
27And if among the unclean beasts, then he hath ransomed [it] at thy valuation, and he hath added its fifth to it; and if it is not redeemed, then it hath been sold at thy valuation.
27ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך׃
28`Only, no devoted thing which a man devoteth to Jehovah, of all that he hath, of man, and beast, and of the field of his possession, is sold or redeemed; every devoted thing is most holy to Jehovah.
28אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה׃
29`No devoted thing, which is devoted of man, is ransomed, it is surely put to death.
29כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת׃
30And all tithe of the land, of the seed of the land, of the fruit of the tree, is Jehovah`s — holy to Jehovah.
30וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃
31`And if a man really redeem [any] of his tithe, its fifth he addeth to it.
31ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃
32`And all the tithe of the herd and of the flock — all that passeth by under the rod — the tenth is holy to Jehovah;
32וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה׃
33he enquireth not between good and bad, nor doth he change it; and if he really change it — then it hath been — it and its exchange is holy; it is not redeemed.`
33לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל׃
34These [are] the commands which Jehovah hath commanded Moses for the sons of Israel, in mount Sinai.
34אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני׃