¹And it came to pass, when Jesus finished all these words, he said to his disciples,

¹ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

²`Ye have known that after two days the passover cometh, and the Son of Man is delivered up to be crucified.`

²אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

³Then were gathered together the chief priests, and the scribes, and the elders of the people, to the court of the chief priest who was called Caiaphas;

³ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

⁴and they consulted together that they might take Jesus by guile, and kill [him],

⁴ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

⁵and they said, `Not in the feast, that there may not be a tumult among the people.`

⁵ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

⁶And Jesus having been in Bethany, in the house of Simon the leper,

⁶ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

⁷there came to him a woman having an alabaster box of ointment, very precious, and she poured on his head as he is reclining (at meat).

⁷ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

⁸And having seen [it], his disciples were much displeased, saying, `To what purpose [is] this waste?

⁸ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

⁹for this ointment could have been sold for much, and given to the poor.`

⁹כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

¹⁰And Jesus having known, said to them, `Why do ye give trouble to the woman? for a good work she wrought for me;

¹⁰וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

¹¹for the poor always ye have with you, and me ye have not always;

¹¹כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

¹²for she having put this ointment on my body — for my burial she did [it].

¹²כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

¹³Verily I say to you, Wherever this good news may be proclaimed in the whole world, what this [one] did shall also be spoken of — for a memorial of her.`

¹³אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

¹⁴Then one of the twelve, who is called Judas Iscariot, having gone unto the chief priests, said,

¹⁴וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

¹⁵`What are ye willing to give me, and I will deliver him up to you?` and they weighed out to him thirty silverlings,

¹⁵ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

¹⁶and from that time he was seeking a convenient season to deliver him up.

¹⁶ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

¹⁷And on the first [day] of the unleavened food came the disciples near to Jesus, saying to him, `Where wilt thou [that] we may prepare for thee to eat the passover?`

¹⁷ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

¹⁸and he said, `Go away to the city, unto such a one, and say to him, The Teacher saith, My time is nigh; near thee I keep the passover, with my disciples;`

¹⁸ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

¹⁹and the disciples did as Jesus appointed them, and prepared the passover.

¹⁹ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

²⁰And evening having come, he was reclining (at meat) with the twelve,

²⁰ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

²¹and while they are eating, he said, `Verily I say to you, that one of you shall deliver me up.`

²¹ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²²And being grieved exceedingly, they began to say to him, each of them, `Is it I, Sir?`

²²ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

²³And he answering said, `He who did dip with me the hand in the dish, he will deliver me up;

²³ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

²⁴the Son of Man doth indeed go, as it hath been written concerning him, but wo to that man through whom the Son of Man is delivered up! good it were for him if that man had not been born.`

²⁴הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

²⁵And Judas — he who delivered him up — answering said, `Is it I, Rabbi?` He saith to him, `Thou hast said.`

²⁵ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

²⁶And while they were eating, Jesus having taken the bread, and having blessed, did brake, and was giving to the disciples, and said, `Take, eat, this is my body;`

²⁶ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

²⁷and having taken the cup, and having given thanks, he gave to them, saying, `Drink ye of it — all;

²⁷ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

²⁸for this is my blood of the new covenant, that for many is being poured out — to remission of sins;

²⁸כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃

²⁹and I say to you, that I may not drink henceforth on this produce of the vine, till that day when I may drink it with you new in the reign of my Father.`

²⁹ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

³⁰And having sung a hymn, they went forth to the mount of the Olives;

³⁰ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

³¹then saith Jesus to them, `All ye shall be stumbled at me this night; for it hath been written, I will smite the shepherd, and the sheep of the flock shall be scattered abroad;

³¹אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

³²but, after my having risen, I will go before you to Galilee.`

³²ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃

³³And Peter answering said to him, `Even if all shall be stumbled at thee, I will never be stumbled.`

³³ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃

³⁴Jesus said to him, `Verily I say to thee, that, this night, before cock-crowing, thrice thou wilt deny me.`

³⁴ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃

³⁵Peter saith to him, `Even if it may be necessary for me to die with thee, I will not deny thee;` in like manner also said all the disciples.

³⁵ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

³⁶Then come with them doth Jesus to a place called Gethsemane, and he saith to the disciples, `Sit ye here, till having gone away, I shall pray yonder.`

³⁶אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃

³⁷And having taken Peter, and the two sons of Zebedee, he began to be sorrowful, and to be very heavy;

³⁷ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

³⁸then saith he to them, `Exceedingly sorrowful is my soul — unto death; abide ye here, and watch with me.`

³⁸ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

³⁹And having gone forward a little, he fell on his face, praying, and saying, `My Father, if it be possible, let this cup pass from me; nevertheless, not as I will, but as Thou.`

³⁹וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴⁰And he cometh unto the disciples, and findeth them sleeping, and he saith to Peter, `So! ye were not able one hour to watch with me!

⁴⁰ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃

⁴¹watch, and pray, that ye may not enter into temptation: the spirit indeed is forward, but the flesh weak.`

⁴¹שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

⁴²Again, a second time, having gone away, he prayed, saying, `My Father, if this cup cannot pass away from me except I drink it, Thy will be done;`

⁴²ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

⁴³and having come, he findeth them again sleeping, for their eyes were heavy.

⁴³ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃

⁴⁴And having left them, having gone away again, he prayed a third time, saying the same word;

⁴⁴ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃

⁴⁵then cometh he unto his disciples, and saith to them, `Sleep on henceforth, and rest! lo, the hour hath come nigh, and the Son of Man is delivered up to the hands of sinners.

⁴⁵ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃

⁴⁶Rise, let us go; lo, he hath come nigh who is delivering me up.`

⁴⁶קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

⁴⁷And while he is yet speaking, lo, Judas, one of the twelve did come, and with him a great multitude, with swords and sticks, from the chief priests and elders of the people.

⁴⁷עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

⁴⁸And he who did deliver him up did give them a sign, saying, `Whomsoever I will kiss, it is he: lay hold on him;`

⁴⁸והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃

⁴⁹and immediately, having come to Jesus, he said, `Hail, Rabbi,` and kissed him;

⁴⁹ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃

⁵⁰and Jesus said to him, `Comrade, for what art thou present?` Then having come near, they laid hands on Jesus, and took hold on him.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

⁵¹And lo, one of those with Jesus, having stretched forth the hand, drew his sword, and having struck the servant of the chief priest, he took off his ear.

⁵¹והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁵²Then saith Jesus to him, `Turn back thy sword to its place; for all who did take the sword, by the sword shall perish;

⁵²ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃

⁵³dost thou think that I am not able now to call upon my Father, and He will place beside me more than twelve legions of messengers?

⁵³או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

⁵⁴how then may the Writings be fulfilled, that thus it behoveth to happen?`

⁵⁴ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

⁵⁵In that hour said Jesus to the multitudes, `As against a robber ye did come forth, with swords and sticks, to take me! daily with you I was sitting teaching in the temple, and ye did not lay hold on me;

⁵⁵בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

⁵⁶but all this hath come to pass, that the Writings of the prophets may be fulfilled;` then all the disciples, having left him, fled.

⁵⁶וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

⁵⁷And those laying hold on Jesus led [him] away unto Caiaphas the chief priest, where the scribes and the elders were gathered together,

⁵⁷והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃

⁵⁸and Peter was following him afar off, unto the court of the chief priest, and having gone in within, he was sitting with the officers, to see the end.

⁵⁸ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

⁵⁹And the chief priests, and the elders, and all the council, were seeking false witness against Jesus, that they might put him to death,

⁵⁹והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁶⁰and they did not find; and many false witnesses having come near, they did not find; and at last two false witnesses having come near,

⁶⁰ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

⁶¹said, `This one said, I am able to throw down the sanctuary of God, and after three days to build it.`

⁶¹ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

⁶²And the chief priest having stood up, said to him, `Nothing thou dost answer! what do these witness against thee?

⁶²ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃

⁶³and Jesus was silent. And the chief priest answering said to him, `I adjure thee, by the living God, that thou mayest say to us, if thou art the Christ — the Son of God.`

⁶³וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

⁶⁴Jesus saith to him, `Thou hast said; nevertheless I say to you, hereafter ye shall see the Son of Man sitting on the right hand of the power, and coming upon the clouds, of the heaven.`

⁶⁴ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶⁵Then the chief priest rent his garments, saying, — `He hath spoken evil; what need have we yet of witnesses? lo, now ye heard his evil speaking;

⁶⁵ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

⁶⁶what think ye?` and they answering said, `He is worthy of death.`

⁶⁶מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

⁶⁷Then did they spit in his face and buffet him, and others did slap,

⁶⁷וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

⁶⁸saying, `Declare to us, O Christ, who he is that struck thee?`

⁶⁸ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

⁶⁹And Peter without was sitting in the court, and there came near to him a certain maid, saying, `And thou wast with Jesus of Galilee!`

⁶⁹ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃

⁷⁰And he denied before all, saying, `I have not known what thou sayest.`

⁷⁰ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃

⁷¹And he having gone forth to the porch, another female saw him, and saith to those there, `And this one was with Jesus of Nazareth;`

⁷¹ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃

⁷²and again did he deny with an oath — `I have not known the man.`

⁷²ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃

⁷³And after a little those standing near having come, said to Peter, `Truly thou also art of them, for even thy speech doth make thee manifest.`

⁷³וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃

⁷⁴Then began he to anathematise, and to swear — `I have not known the man;` and immediately did a cock crow,

⁷⁴ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

⁷⁵and Peter remembered the saying of Jesus, he having said to him — `Before cock-crowing, thrice thou wilt deny me;` and having gone without, he did weep bitterly.

⁷⁵ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃