¹And having seen the multitudes, he went up to the mount, and he having sat down, his disciples came to him,

¹ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

²and having opened his mouth, he was teaching them, saying:

²ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

³`Happy the poor in spirit — because theirs is the reign of the heavens.

³אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

⁴`Happy the mourning — because they shall be comforted.

⁴אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁵`Happy the meek — because they shall inherit the land.

⁵אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁶`Happy those hungering and thirsting for righteousness — because they shall be filled.

⁶אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁷`Happy the kind — because they shall find kindness.

⁷אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁸`Happy the clean in heart — because they shall see God.

⁸אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁹`Happy the peacemakers — because they shall be called Sons of God.

⁹אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

¹⁰`Happy those persecuted for righteousness` sake — because theirs is the reign of the heavens.

¹⁰אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹¹`Happy are ye whenever they may reproach you, and may persecute, and may say any evil thing against you falsely for my sake —

¹¹אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹²rejoice ye and be glad, because your reward [is] great in the heavens, for thus did they persecute the prophets who were before you.

¹²שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

¹³`Ye are the salt of the land, but if the salt may lose savour, in what shall it be salted? for nothing is it good henceforth, except to be cast without, and to be trodden down by men.

¹³אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

¹⁴`Ye are the light of the world, a city set upon a mount is not able to be hid;

¹⁴אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

¹⁵nor do they light a lamp, and put it under the measure, but on the lamp-stand, and it shineth to all those in the house;

¹⁵גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

¹⁶so let your light shine before men, that they may see your good works, and may glorify your Father who [is] in the heavens.

¹⁶כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

¹⁷`Do not suppose that I came to throw down the law or the prophets — I did not come to throw down, but to fulfill;

¹⁷אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

¹⁸for, verily I say to you, till that the heaven and the earth may pass away, one iota or one tittle may not pass away from the law, till that all may come to pass.

¹⁸כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

¹⁹`Whoever therefore may loose one of these commands — the least — and may teach men so, least he shall be called in the reign of the heavens, but whoever may do and may teach [them], he shall be called great in the reign of the heavens.

¹⁹לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

²⁰`For I say to you, that if your righteousness may not abound above that of the scribes and Pharisees, ye may not enter to the reign of the heavens.

²⁰כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

²¹`Ye heard that it was said to the ancients: Thou shalt not kill, and whoever may kill shall be in danger of the judgment;

²¹שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

²²but I — I say to you, that every one who is angry at his brother without cause, shall be in danger of the judgment, and whoever may say to his brother, Empty fellow! shall be in danger of the sanhedrim, and whoever may say, Rebel! shall be in danger of the gehenna of the fire.

²²אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

²³`If, therefore, thou mayest bring thy gift to the altar, and there mayest remember that thy brother hath anything against thee,

²³לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

²⁴leave there thy gift before the altar, and go — first be reconciled to thy brother, and then having come bring thy gift.

²⁴עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

²⁵`Be agreeing with thy opponent quickly, while thou art in the way with him, that the opponent may not deliver thee to the judge, and the judge may deliver thee to the officer, and to prison thou mayest be cast,

²⁵מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

²⁶verily I say to thee, thou mayest not come forth thence till that thou mayest pay the last farthing.

²⁶אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

²⁷`Ye heard that it was said to the ancients: Thou shalt not commit adultery;

²⁷שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

²⁸but I — I say to you, that every one who is looking on a woman to desire her, did already commit adultery with her in his heart.

²⁸אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

²⁹`But, if thy right eye doth cause thee to stumble, pluck it out and cast from thee, for it is good to thee that one of thy members may perish, and not thy whole body be cast to gehenna.

²⁹ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³⁰`And, if thy right hand doth cause thee to stumble, cut it off, and cast from thee, for it is good to thee that one of thy members may perish, and not thy whole body be cast to gehenna.

³⁰ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³¹`And it was said, That whoever may put away his wife, let him give to her a writing of divorce;

³¹ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

³²but I — I say to you, that whoever may put away his wife, save for the matter of whoredom, doth make her to commit adultery; and whoever may marry her who hath been put away doth commit adultery.

³²אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

³³`Again, ye heard that it was said to the ancients: Thou shalt not swear falsely, but thou shalt pay to the Lord thine oaths;

³³עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

³⁴but I — I say to you, not to swear at all; neither by the heaven, because it is the throne of God,

³⁴אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

³⁵nor by the earth, because it is His footstool, nor by Jerusalem, because it is a city of a great king,

³⁵ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

³⁶nor by thy head mayest thou swear, because thou art not able one hair to make white or black;

³⁶]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

³⁷but let your word be, Yes, Yes, No, No, and that which is more than these is of the evil.

³⁷]73-63[׃

³⁸`Ye heard that it was said: Eye for eye, and tooth for tooth;

³⁸שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

³⁹but I — I say to you, not to resist the evil, but whoever shall slap thee on thy right cheek, turn to him also the other;

³⁹אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

⁴⁰and whoever is willing to take thee to law, and thy coat to take — suffer to him also the cloak.

⁴⁰ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

⁴¹`And whoever shall impress thee one mile, go with him two,

⁴¹והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

⁴²to him who is asking of thee be giving, and him who is willing to borrow from thee thou mayest not turn away.

⁴²השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

⁴³`Ye heard that it was said: Thou shalt love thy neighbor, and shalt hate thine enemy;

⁴³שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

⁴⁴but I — I say to you, Love your enemies, bless those cursing you, do good to those hating you, and pray for those accusing you falsely, and persecuting you,

⁴⁴אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

⁴⁵that ye may be sons of your Father in the heavens, because His sun He doth cause to rise on evil and good, and He doth send rain on righteous and unrighteous.

⁴⁵למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

⁴⁶`For, if ye may love those loving you, what reward have ye? do not also the tax-gatherers the same?

⁴⁶כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁷and if ye may salute your brethren only, what do ye abundant? do not also the tax-gatherers so?

⁴⁷ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁸ye shall therefore be perfect, as your Father who [is] in the heavens is perfect.

⁴⁸לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃