¹And the sons of Israel journey and encamp in the plains of Moab, beyond the Jordan, [by] Jericho.

¹ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃

²And Balak son of Zippor seeth all that Israel hath done to the Amorite,

²וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃

³and Moab is exceedingly afraid of the presence of the people, for it [is] numerous; and Moab is vexed by the presence of the sons of Israel,

³ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃

⁴and Moab saith unto the elders of Midian, `Now doth the assembly lick up all that is round about us, as the ox licketh up the green thing of the field.` And Balak son of Zippor [is] king of Moab at that time,

⁴ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃

⁵and he sendeth messengers unto Balaam son of Beor, to Pethor, which [is] by the River of the land of the sons of his people, to call for him, saying, `Lo, a people hath come out of Egypt; lo, it hath covered the eye of the land, and it is abiding over-against me;

⁵וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃

⁶and now, come, I pray thee, curse for me this people, for it [is] mightier than I; it may be I prevail — we smite it — and I cast it out from the land; for I have known — that which thou blessest is blessed, and that which thou cursest is cursed.`

⁶ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃

⁷And the elders of Moab and the elders of Midian go, and divinations in their hand, and they come in unto Balaam, and speak unto him the words of Balak,

⁷וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃

⁸and he saith unto them, `Lodge here to-night, and I have brought you back word, as Jehovah speaketh unto me;` and the princes of Moab abide with Balaam.

⁸ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃

⁹And God cometh in unto Balaam, and saith, `Who [are] these men with thee?`

⁹ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃

¹⁰And Balaam saith unto God, `Balak, son of Zippor, king of Moab, hath sent unto me:

¹⁰ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃

¹¹Lo, the people that is coming out from Egypt and covereth the eye of the land, — now come, pierce it for me; it may be I am able to fight against it, and have cast it out;`

¹¹הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃

¹²and God saith unto Balaam, `Thou dost not go with them; thou dost not curse the people; for it [is] blessed.`

¹²ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃

¹³And Balaam riseth in the morning, and saith unto the princes of Balak, `Go unto your land, for Jehovah is refusing to suffer me to go with you;`

¹³ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃

¹⁴and the princes of Moab rise, and come in unto Balak, and say, `Balaam is refusing to come with us.`

¹⁴ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃

¹⁵And Balak addeth yet to send princes, more numerous and honoured than these,

¹⁵ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃

¹⁶and they come in unto Balaam, and say to him, `Thus said Balak son of Zippor, Be not, I pray thee, withheld from coming unto me,

¹⁶ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃

¹⁷for very greatly I honour thee, and all that thou sayest unto me I do; and come, I pray thee, pierce for me this people.`

¹⁷כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃

¹⁸And Balaam answereth and saith unto the servants of Balak, `If Balak doth give to me the fulness of his house of silver and gold, I am not able to pass over the command of Jehovah my God, to do a little or a great thing;

¹⁸ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃

¹⁹and, now, abide, I pray you, in this [place], you also, to-night; and I know what Jehovah is adding to speak with me.`

¹⁹ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃

²⁰And God cometh in unto Balaam, by night, and saith to him, `If to call for thee the men have come, rise, go with them, and only the thing which I speak unto thee — it thou dost do.`

²⁰ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃

²¹And Balaam riseth in the morning, and saddleth his ass, and goeth with the princes of Moab,

²¹ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃

²²and the anger of God burneth because he is going, and a messenger of Jehovah stationeth himself in the way for an adversary to him, and he is riding on his ass, and two of his servants [are] with him,

²²ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃

²³and the ass seeth the messenger of Jehovah standing in the way, and his drawn sword in his hand, and the ass turneth aside out of the way, and goeth into a field, and Balaam smiteth the ass to turn it aside into the way.

²³ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃

²⁴And the messenger of Jehovah standeth in a narrow path of the vineyards — a wall on this [side] and a wall on that —

²⁴ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃

²⁵and the ass seeth the messenger of Jehovah, and is pressed unto the wall, and presseth Balaam`s foot unto the wall, and he addeth to smite her;

²⁵ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃

²⁶and the messenger of Jehovah addeth to pass over, and standeth in a strait place where there is no way to turn aside — right or left —

²⁶ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃

²⁷and the ass seeth the messenger of Jehovah, and croucheth under Balaam, and the anger of Balaam burneth, and he smiteth the ass with a staff.

²⁷ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃

²⁸And Jehovah openeth the mouth of the ass, and she saith to Balaam, `What have I done to thee that thou hast smitten me these three times?`

²⁸ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃

²⁹and Balaam saith to the ass, `Because thou hast rolled thyself against me; oh that there were a sword in my hand, for now I had slain thee;`

²⁹ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃

³⁰and the ass saith unto Balaam, `Am not I thine ass, upon which thou hast ridden since [I was] thine unto this day? have I at all been accustomed to do to thee thus?` and he saith, `No.`

³⁰ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃

³¹And Jehovah uncovereth the eyes of Balaam, and he seeeth the messenger of Jehovah standing in the way, and his drawn sword in his hand, and he boweth and doth obeisance, to his face;

³¹ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃

³²and the messenger of Jehovah saith unto him, `Wherefore hast thou smitten thine ass these three times? lo, I — I have come out for an adversary, for [thy] way hath been perverse before me,

³²ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃

³³and the ass seeth me, and turneth aside at my presence these three times; unless she had turned aside from my presence, surely now also, thee I had slain, and her kept alive.`

³³ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃

³⁴And Balaam saith unto the messenger of Jehovah, `I have sinned, for I did not know that thou [art] standing to meet me in the way; and now, if evil in thine eyes — I turn back by myself.`

³⁴ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃

³⁵And the messenger of Jehovah saith unto Balaam, `Go with the men; and only the word which I speak unto thee — it thou dost speak;` and Balaam goeth with the princes of Balak.

³⁵ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃

³⁶And Balak heareth that Balaam hath come, and goeth out to meet him, unto a city of Moab, which [is] on the border of Arnon, which [is] in the extremity of the border;

³⁶וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃

³⁷and Balak saith unto Balaam, `Did I not diligently sent unto thee to call for thee? why didst thou not come unto me? am I not truly able to honour thee?`

³⁷ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃

³⁸And Balaam saith unto Balak, `Lo, I have come unto thee; now — am I at all able to speak anything? the word which God setteth in my mouth — it I do speak.`

³⁸ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃

³⁹And Balaam goeth with Balak, and they come to Kirjath-Huzoth,

³⁹וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃

⁴⁰and Balak sacrificeth oxen and sheep, and sendeth to Balaam, and to the princes who [are] with him;

⁴⁰ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃

⁴¹and it cometh to pass in the morning, that Balak taketh Balaam, and causeth him to go up the high places of Baal, and he seeth from thence the extremity of the people.

⁴¹ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃