1An Instruction of Asaph. Give ear, O my people, to my law, Incline your ear to sayings of my mouth.
1משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃
2I open with a simile my mouth, I bring forth hidden things of old,
2אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
3That we have heard and do know, And our fathers have recounted to us.
3אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃
4We do not hide from their sons, To a later generation recounting praises of Jehovah, And His strength, and His wonders that He hath done.
4לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃
5And He raiseth up a testimony in Jacob, And a law hath placed in Israel, That He commanded our fathers, To make them known to their sons.
5ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃
6So that a later generation doth know, Sons who are born, do rise and recount to their sons,
6למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃
7And place in God their confidence, And forget not the doings of God, But keep His commands.
7וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃
8And they are not like their fathers, A generation apostate and rebellious, A generation! it hath not prepared its heart, Nor stedfast with God [is] its spirit.
8ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃
9Sons of Ephraim — armed bearers of bow, Have turned in a day of conflict.
9בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃
10They have not kept the covenant of God, And in His law they have refused to walk,
10לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃
11And they forget His doings, And His wonders that He shewed them.
11וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃
12Before their fathers He hath done wonders, In the land of Egypt — the field of Zoan.
12נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃
13He cleft a sea, and causeth them to pass over, Yea, He causeth waters to stand as a heap.
13בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃
14And leadeth them with a cloud by day, And all the night with a light of fire.
14וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃
15He cleaveth rocks in a wilderness, And giveth drink — as the great deep.
15יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
16And bringeth out streams from a rock, And causeth waters to come down as rivers.
16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃
17And they add still to sin against Him, To provoke the Most High in the dry place.
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
18And they try God in their heart, To ask food for their lust.
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
19And they speak against God — they said: `Is God able to array a table in a wilderness?`
19וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
20Lo, He hath smitten a rock, And waters flow, yea, streams overflow. `Also — bread [is] He able to give? Doth He prepare flesh for His people?`
20הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃
21Therefore hath Jehovah heard, And He sheweth Himself wroth, And fire hath been kindled against Jacob, And anger also hath gone up against Israel,
21לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
22For they have not believed in God, Nor have they trusted in His salvation.
22כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃
23And He commandeth clouds from above, Yea, doors of the heavens He hath opened.
23ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃
24And He raineth on them manna to eat, Yea, corn of heaven He hath given to them.
24וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
25Food of the mighty hath each eaten, Venison He sent to them to satiety.
25לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
26He causeth an east wind to journey in the heavens, And leadeth by His strength a south wind,
26יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃
27And He raineth on them flesh as dust, And as sand of the seas — winged fowl,
27וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃
28And causeth [it] to fall in the midst of His camp, Round about His tabernacles.
28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
29And they eat, and are greatly satisfied, And their desire He bringeth to them.
29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
30They have not been estranged from their desire, Yet [is] their food in their mouth,
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
31And the anger of God hath gone up against them, And He slayeth among their fat ones, And youths of Israel He caused to bend.
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32With all this they have sinned again, And have not believed in His wonders.
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
33And He consumeth in vanity their days, And their years in trouble.
33ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃
34If He slew them, then they sought Him, And turned back, and sought God earnestly,
34אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃
35And they remember that God [is] their rock, And God Most High their redeemer.
35ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃
36And — they deceive Him with their mouth, And with their tongue do lie to Him,
36ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃
37And their heart hath not been right with Him, And they have not been stedfast in His covenant.
37ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃
38And He — the Merciful One, Pardoneth iniquity, and destroyeth not, And hath often turned back His anger, And waketh not up all His fury.
38והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
39And He remembereth that they [are] flesh, A wind going on — and it returneth not.
39ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃
40How often do they provoke Him in the wilderness, Grieve Him in the desolate place?
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41Yea, they turn back, and try God, And the Holy One of Israel have limited.
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
42They have not remembered His hand The day He ransomed them from the adversary.
42לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃
43When He set His signs in Egypt, And His wonders in the field of Zoan,
43אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃
44And He turneth to blood their streams, And their floods they drink not.
44ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃
45He sendeth among them the beetle, and it consumeth them, And the frog, and it destroyeth them,
45ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃
46And giveth to the caterpillar their increase, And their labour to the locust.
46ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃
47He destroyeth with hail their vine, And their sycamores with frost,
47יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃
48And delivereth up to the hail their beasts, And their cattle to the burning flames.
48ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃
49He sendeth on them the fury of His anger, Wrath, and indignation, and distress — A discharge of evil messengers.
49ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃
50He pondereth a path for His anger, He kept not back their soul from death, Yea, their life to the pestilence He delivered up.
50יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
51And He smiteth every first-born in Egypt, The first-fruit of the strong in tents of Ham.
51ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃
52And causeth His people to journey as a flock, And guideth them as a drove in a wilderness,
52ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃
53And He leadeth them confidently, And they have not been afraid, And their enemies hath the sea covered.
53וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
54And He bringeth them in unto the border of His sanctuary, This mountain His right hand had got,
54ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃
55And casteth out nations from before them, And causeth them to fall in the line of inheritance, And causeth the tribes of Israel to dwell in their tents,
55ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃
56And they tempt and provoke God Most High, And His testimonies have not kept.
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
57And they turn back, And deal treacherously like their fathers, They have been turned like a deceitful bow,
57ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃
58And make Him angry with their high places, And with their graven images make Him zealous,
58ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
59God hath heard, and sheweth Himself wroth. And kicketh exceedingly against Israel.
59שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃
60And He leaveth the tabernacle of Shiloh, The tent He had placed among men,
60ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃
61And He giveth His strength to captivity, And His beauty into the hand of an adversary,
61ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃
62And delivereth up to the sword His people, And with His inheritance shewed Himself angry.
62ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃
63His young men hath fire consumed, And His virgins have not been praised.
63בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃
64His priests by the sword have fallen, And their widows weep not.
64כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃
65And the Lord waketh as a sleeper, As a mighty one crying aloud from wine.
65ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃
66And He smiteth His adversaries backward, A reproach age-during He hath put on them,
66ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃
67And He kicketh against the tent of Joseph, And on the tribe of Ephraim hath not fixed.
67וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃
68And He chooseth the tribe of Judah, With mount Zion that He loved,
68ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃
69And buildeth His sanctuary as a high place, Like the earth, He founded it to the age.
69ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃
70And He fixeth on David His servant, And taketh him from the folds of a flock,
70ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃
71From behind suckling ones He hath brought him in, To rule over Jacob His people, And over Israel His inheritance.
71מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃
72And he ruleth them according to the integrity of his heart, And by the skilfulness of his hands leadeth them!
72וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃