¹And I heard a great voice out of the sanctuary saying to the seven messengers, `Go away, and pour out the vials of the wrath of God to the earth;`

¹ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושפכו את קערת חמת האלהים ארצה׃

²and the first did go away, and did pour out his vial upon the land, and there came a sore — bad and grievous — to men, those having the mark of the beast, and those bowing to his image.

²וילך הראשון וישפך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃

³And the second messenger did pour out his vial to the sea, and there came blood as of [one] dead, and every living soul died in the sea.

³וישפך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נפש חיה אשר בים׃

⁴And the third messenger did pour out his vial to the rivers, and to the fountains of the waters, and there came blood,

⁴וישפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃

⁵and I heard the messenger of the waters, saying, `righteous, O Lord, art Thou, who art, and who wast, and who shalt be, because these things Thou didst judge,

⁵ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שפטת׃

⁶because blood of saints and prophets they did pour out, and blood to them Thou didst give to drink, for they are worthy;`

⁶כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃

⁷and I heard another out of the altar, saying, `Yes, Lord God, the Almighty, true and righteous [are] Thy judgments.`

⁷ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך׃

⁸And the fourth messenger did pour out his vial upon the sun, and there was given to him to scorch men with fire,

⁸וישפך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃

⁹and men were scorched with great heat, and they did speak evil of the name of God, who hath authority over these plagues, and they did not reform — to give to Him glory.

⁹ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃

¹⁰And the fifth messenger did pour out his vial upon the throne of the beast, and his kingdom did become darkened, and they were gnawing their tongues from the pain,

¹⁰וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃

¹¹and they did speak evil of the God of the heaven, from their pains, and from their sores, and they did not reform from their works.

¹¹ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃

¹²And the sixth messenger did pour out his vial upon the great river, the Euphrates, and dried up was its water, that the way of the kings who are from the rising of the sun may be made ready;

¹²וישפך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר פרת ויחרבו מימיו למען תישר מסלה למלכים אשר ממזרח שמש׃

¹³and I saw [come] out of the mouth of the dragon, and out of the mouth of the beast, and out of the mouth of the false prophet, three unclean spirits like frogs —

¹³וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצפרדעים׃

¹⁴for they are spirits of demons, doing signs — which go forth unto the kings of the earth, and of the whole world, to bring them together to the battle of that great day of God the Almighty; —

¹⁴כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃

¹⁵`lo, I do come as a thief; happy [is] he who is watching, and keeping his garments, that he may not walk naked, and they may see his unseemliness,` —

¹⁵הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו׃

¹⁶and they did bring them together to the place that is called in Hebrew Armageddon.

¹⁶ויאסף אתם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃

¹⁷And the seventh messenger did pour out his vial to the air, and there came forth a great voice from the sanctuary of the heaven, from the throne, saying, `It hath come!`

¹⁷וישפך המלאך השביעי את קערתו על האור ויצא קול גדול מהיכל השמים מן הכסא ויאמר היה נהיתה׃

¹⁸and there came voices, and thunders, and lightnings; and a great earthquake came, such as came not since men came upon the earth, so mighty an earthquake — so great!

¹⁸ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא היה כמהו למן היות אדם על הארץ רעש כזה גדול עד מאד׃

¹⁹And it came — the great city — into three parts, and the cities of the nations did fall, and Babylon the great was remembered before God, to give to her the cup of the wine of the wrath of His anger,

¹⁹והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת לה כוס יין חמת אפו׃

²⁰and every island did flee away, and mountains were not found,

²⁰וינס כל אי וההרים לא נמצאו׃

²¹and great hail (as of talent weight) doth come down out of the heaven upon men, and men did speak evil of God because of the plague of the hail, because its plague is very great.

²¹וברד כבד כככר ירד מן השמים על בני האדם ויגדפו בני האדם את האלהים על אדות מכת הברד כי כבדה מכתו מאד׃