¹And Jehovah visited Sarah as he had said, and Jehovah did unto Sarah as he had spoken.

¹L'Eternel se souvint de ce qu'il avait dit à Sara, et l'Eternel accomplit pour Sara ce qu'il avait promis.

¹ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

²And Sarah conceived, and bare Abraham a son in his old age, at the set time of which God had spoken to him.

²Sara devint enceinte, et elle enfanta un fils à Abraham dans sa vieillesse, au temps fixé dont Dieu lui avait parlé.

²ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

³And Abraham called the name of his son that was born unto him, whom Sarah bare to him, Isaac.

³Abraham donna le nom d'Isaac au fils qui lui était né, que Sara lui avait enfanté.

³ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃

⁴And Abraham circumcised his son Isaac when he was eight days old, as God had commanded him.

⁴Abraham circoncit son fils Isaac, âgé de huit jours, comme Dieu le lui avait ordonné.

⁴וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

⁵And Abraham was a hundred years old, when his son Isaac was born unto him.

⁵Abraham était âgé de cent ans, à la naissance d'Isaac, son fils.

⁵ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

⁶And Sarah said, God hath made me to laugh. Every one that heareth will laugh with me.

⁶Et Sara dit: Dieu m'a fait un sujet de rire; quiconque l'apprendra rira de moi.

⁶ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃

⁷And she said, Who would have said unto Abraham, that Sarah should give children suck? For I have borne him a son in his old age.

⁷Elle ajouta: Qui aurait dit à Abraham: Sara allaitera des enfants? Cependant je lui ai enfanté un fils dans sa vieillesse.

⁷ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃

⁸And the child grew, and was weaned. And Abraham made a great feast on the day that Isaac was weaned.

⁸L'enfant grandit, et fut sevré; et Abraham fit un grand festin le jour où Isaac fut sevré.

⁸ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃

⁹And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne unto Abraham, mocking.

⁹Sara vit rire le fils qu'Agar, l'Egyptienne, avait enfanté à Abraham;

⁹ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃

¹⁰Wherefore she said unto Abraham, Cast out this handmaid and her son. For the son of this handmaid shall not be heir with my son, even with Isaac.

¹⁰et elle dit à Abraham: Chasse cette servante et son fils, car le fils de cette servante n'héritera pas avec mon fils, avec Isaac.

¹⁰ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃

¹¹And the thing was very grievous in Abraham's sight on account of his son.

¹¹Cette parole déplut fort aux yeux d'Abraham, à cause de son fils.

¹¹וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

¹²And God said unto Abraham, Let it not be grievous in thy sight because of the lad, and because of thy handmaid. In all that Sarah saith unto thee, hearken unto her voice. For in Isaac shall thy seed be called.

¹²Mais Dieu dit à Abraham: Que cela ne déplaise pas à tes yeux, à cause de l'enfant et de ta servante. Accorde à Sara tout ce qu'elle te demandera; car c'est d'Isaac que sortira une postérité qui te sera propre.

¹²ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹³And also of the son of the handmaid will I make a nation, because he is thy seed.

¹³Je ferai aussi une nation du fils de ta servante; car il est ta postérité.

¹³וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

¹⁴And Abraham rose up early in the morning, and took bread and a bottle of water, and gave it unto Hagar, putting it on her shoulder, and [gave her] the child, and sent her away. And she departed, and wandered in the wilderness of Beer-sheba.

¹⁴Abraham se leva de bon matin; il prit du pain et une outre d'eau, qu'il donna à Agar et plaça sur son épaule; il lui remit aussi l'enfant, et la renvoya. Elle s'en alla, et s'égara dans le désert de Beer-Schéba.

¹⁴וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

¹⁵And the water in the bottle was spent, and she cast the child under one of the shrubs.

¹⁵Quand l'eau de l'outre fut épuisée, elle laissa l'enfant sous un des arbrisseaux,

¹⁵ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃

¹⁶And she went, and sat her down over against him a good way off, as it were a bowshot. For she said, Let me not look upon the death of the child. And she sat over against him, and lifted up her voice, and wept.

¹⁶et alla s'asseoir vis-à-vis, à une portée d'arc; car elle disait: Que je ne voie pas mourir mon enfant! Elle s'assit donc vis-à-vis de lui, éleva la voix et pleura.

¹⁶ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃

¹⁷And God heard the voice of the lad. And the angel of God called to Hagar out of heaven, and said unto her, What aileth thee, Hagar? Fear not. For God hath heard the voice of the lad where he is.

¹⁷Dieu entendit la voix de l'enfant; et l'ange de Dieu appela du ciel Agar, et lui dit: Qu'as-tu, Agar? Ne crains point, car Dieu a entendu la voix de l'enfant dans le lieu où il est.

¹⁷וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃

¹⁸Arise, lift up the lad, and hold him in thy hand. For I will make him a great nation.

¹⁸Lève-toi, prends l'enfant, saisis-le de ta main; car je ferai de lui une grande nation.

¹⁸קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃

¹⁹And God opened her eyes, and she saw a well of water. And she went, and filled the bottle with water, and gave the lad drink.

¹⁹Et Dieu lui ouvrit les yeux, et elle vit un puits d'eau; elle alla remplir d'eau l'outre, et donna à boire à l'enfant.

¹⁹ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃

²⁰And God was with the lad, and he grew. And he dwelt in the wilderness, and became, as he grew up, an archer.

²⁰Dieu fut avec l'enfant, qui grandit, habita dans le désert, et devint tireur d'arc.

²⁰ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

²¹And he dwelt in the wilderness of Paran. And his mother took him a wife out of the land of Egypt.

²¹Il habita dans le désert de Paran, et sa mère lui prit une femme du pays d'Egypte.

²¹וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃

²²And it came to pass at that time, that Abimelech and Phicol the captain of his host spake unto Abraham, saying, God is with thee in all that thou doest.

²²En ce temps-là, Abimélec, accompagné de Picol, chef de son armée, parla ainsi à Abraham: Dieu est avec toi dans tout ce que tu fais.

²²ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃

²³Now therefore swear unto me here by God that thou wilt not deal falsely with me, nor with my son, nor with my son's son. But according to the kindness that I have done unto thee, thou shalt do unto me, and to the land wherein thou hast sojourned.

²³Jure-moi maintenant ici, par le nom de Dieu, que tu ne tromperas ni moi, ni mes enfants, ni mes petits-enfants, et que tu auras pour moi et le pays où tu séjournes la même bienveillance que j'ai eue pour toi.

²³ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃

²⁴And Abraham said, I will swear.

²⁴Abraham dit: Je le jurerai.

²⁴ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

²⁵And Abraham reproved Abimelech because of the well of water, which Abimelech's servants had violently taken away.

²⁵Mais Abraham fit des reproches à Abimélec, au sujet d'un puits d'eau, dont s'étaient emparés de force les serviteurs d'Abimélec.

²⁵והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

²⁶And Abimelech said, I know not who hath done this thing. Neither didst thou tell me, neither yet heard I of it, but to-day.

²⁶Abimélec répondit: J'ignore qui a fait cette chose-là; tu ne m'en as point informé, et moi, je ne l'apprends qu'aujourd'hui.

²⁶ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

²⁷And Abraham took sheep and oxen, and gave them unto Abimelech. And they two made a covenant.

²⁷Et Abraham prit des brebis et des boeufs, qu'il donna à Abimélec; et ils firent tous deux alliance.

²⁷ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

²⁸And Abraham set seven ewe lambs of the flock by themselves.

²⁸Abraham mit à part sept jeunes brebis.

²⁸ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃

²⁹And Abimelech said unto Abraham, What mean these seven ewe lambs which thou hast set by themselves?

²⁹Et Abimélec dit à Abraham: Qu'est-ce que ces sept jeunes brebis, que tu as mises à part?

²⁹ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

³⁰And he said, These seven ewe lambs shalt thou take of my hand, that it may be a witness unto me, that I have digged this well.

³⁰Il répondit: Tu accepteras de ma main ces sept brebis, afin que cela me serve de témoignage que j'ai creusé ce puits.

³⁰ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃

³¹Wherefore he called that place Beer-sheba. Because there they sware both of them.

³¹C'est pourquoi on appelle ce lieu Beer-Schéba; car c'est là qu'ils jurèrent l'un et l'autre.

³¹על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

³²So they made a covenant at Beer-sheba. And Abimelech rose up, and Phicol the captain of his host, and they returned into the land of the Philistines.

³²Ils firent donc alliance à Beer-Schéba. Après quoi, Abimélec se leva, avec Picol, chef de son armée; et ils retournèrent au pays des Philistins.

³²ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃

³³And [Abraham] planted a tamarisk tree in Beer-sheba, and called there on the name of Jehovah, the Everlasting God.

³³Abraham planta des tamariscs à Beer-Schéba; et là il invoqua le nom de l'Eternel, Dieu de l'éternité.

³³ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃

³⁴And Abraham sojourned in the land of the Philistines many days.

³⁴Abraham séjourna longtemps dans le pays des Philistins.

³⁴ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃