¹A prayer of Habakkuk the prophet, set to Shigionoth.

¹Prière d'Habakuk, le prophète. Sur le mode des complaintes.

¹תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃

²O Jehovah, I have heard the report of thee, and am afraid: O Jehovah, revive thy work in the midst of the years; In the midst of the years make it known; In wrath remember mercy.

²Eternel, j'ai entendu ce que tu as annoncé, je suis saisi de crainte. Accomplis ton oeuvre dans le cours des années, ô Eternel! Dans le cours des années manifeste-la! Mais dans ta colère souviens-toi de tes compassions!

²יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃

³God came from Teman, And the Holy One from mount Paran. Selah. His glory covered the heavens, And the earth was full of his praise.

³Dieu vient de Théman, Le Saint vient de la montagne de Paran... Pause. Sa majesté couvre les cieux, Et sa gloire remplit la terre.

³אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃

⁴And [his] brightness was as the light; He had rays [coming forth] from his hand; And there was the hiding of his power.

⁴C'est comme l'éclat de la lumière; Des rayons partent de sa main; Là réside sa force.

⁴ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃

⁵Before him went the pestilence, And fiery bolts went forth at his feet.

⁵Devant lui marche la peste, Et la peste est sur ses traces.

⁵לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃

⁶He stood, and measured the earth; He beheld, and drove asunder the nations; And the eternal mountains were scattered; The everlasting hills did bow; His goings were [as] of old.

⁶Il s'arrête, et de l'oeil il mesure la terre; Il regarde, et il fait trembler les nations; Les montagnes éternelles se brisent, Les collines antiques s'abaissent; Les sentiers d'autrefois s'ouvrent devant lui.

⁶עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃

⁷I saw the tents of Cushan in affliction; The curtains of the land of Midian did tremble.

⁷Je vois dans la détresse les tentes de l'Ethiopie, Et les tentes du pays de Madian sont dans l'épouvante.

⁷תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃

⁸Was Jehovah displeased with the rivers? Was thine anger against the rivers, Or thy wrath against the sea, That thou didst ride upon thy horses, Upon thy chariots of salvation?

⁸L'Eternel est-il irrité contre les fleuves? Est-ce contre les fleuves que s'enflamme ta colère, Contre la mer que se répand ta fureur, Pour que tu sois monté sur tes chevaux, Sur ton char de victoire?

⁸הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃

⁹Thy bow was made quite bare; The oaths to the tribes were a [sure] word. Selah. Thou didst cleave the earth with rivers.

⁹Ton arc est mis à nu; Les malédictions sont les traits de ta parole... Pause. Tu fends la terre pour donner cours aux fleuves.

⁹עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃

¹⁰The mountains saw thee, and were afraid; The tempest of waters passed by; The deep uttered its voice, And lifted up its hands on high.

¹⁰A ton aspect, les montagnes tremblent; Des torrents d'eau se précipitent; L'abîme fait entendre sa voix, Il lève ses mains en haut.

¹⁰ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃

¹¹The sun and moon stood still in their habitation, At the light of thine arrows as they went, At the shining of thy glittering spear.

¹¹Le soleil et la lune s'arrêtent dans leur demeure, A la lumière de tes flèches qui partent, A la clarté de ta lance qui brille.

¹¹שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃

¹²Thou didst march though the land in indignation; Thou didst thresh the nations in anger.

¹²Tu parcours la terre dans ta fureur, Tu écrases les nations dans ta colère.

¹²בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃

¹³Thou wentest forth for the salvation of thy people, For the salvation of thine anointed; Thou woundest the head out of the house of the wicked man, Laying bare the foundation even unto the neck. Selah.

¹³Tu sors pour délivrer ton peuple, Pour délivrer ton oint; Tu brises le faîte de la maison du méchant, Tu la détruis de fond en comble. Pause.

¹³יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃

¹⁴Thou didst pierce with his own staves the head of his warriors: They came as a whirlwind to scatter me; Their rejoicing was as to devour the poor secretly.

¹⁴Tu perces de tes traits la tête de ses chefs, Qui se précipitent comme la tempête pour me disperser, Poussant des cris de joie, Comme s'ils dévoraient déjà le malheureux dans leur repaire.

¹⁴נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃

¹⁵Thou didst tread the sea with thy horses, The heap of mighty waters.

¹⁵Avec tes chevaux tu foules la mer, La boue des grandes eaux.

¹⁵דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃

¹⁶I heard, and my body trembled, My lips quivered at the voice; Rottenness entereth into my bones, and I tremble in my place; Because I must wait quietly for the day of trouble, For the coming up of the people that invadeth us.

¹⁶J'ai entendu... Et mes entrailles sont émues. A cette voix, mes lèvres frémissent, Mes os se consument, Et mes genoux chancellent: En silence je dois attendre le jour de la détresse, Le jour où l'oppresseur marchera contre le peuple.

¹⁶שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃

¹⁷For though the fig-tree shall not flourish, Neither shall fruit be in the vines; The labor of the olive shall fail, And the fields shall yield no food; The flock shall be cut off from the fold, And there shall be no herd in the stalls:

¹⁷Car le figuier ne fleurira pas, La vigne ne produira rien, Le fruit de l'olivier manquera, Les champs ne donneront pas de nourriture; Les brebis disparaîtront du pâturage, Et il n'y aura plus de boeufs dans les étables.

¹⁷כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃

¹⁸Yet I will rejoice in Jehovah, I will joy in the God of my salvation.

¹⁸Toutefois, je veux me réjouir en l'Eternel, Je veux me réjouir dans le Dieu de mon salut.

¹⁸ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃

¹⁹Jehovah, the Lord, is my strength; And he maketh my feet like hinds' [feet], And will make me to walk upon my high places.

¹⁹L'Eternel, le Seigneur, est ma force; Il rend mes pieds semblables à ceux des biches, Et il me fait marcher sur mes lieux élevés. Au chef des chantres. Avec instruments à cordes.

¹⁹יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃