¹But there shall be no gloom to her that was in anguish. In the former time he brought into contempt the land of Zebulun and the land of Naphtali; but in the latter time hath he made it glorious, by the way of the sea, beyond the Jordan, Galilee of the nations.

¹Mais les ténèbres ne régneront pas toujours Sur la terre où il y a maintenant des angoisses: Si les temps passés ont couvert d'opprobre Le pays de Zabulon et le pays de Nephthali, Les temps à venir couvriront de gloire La contrée voisine de la mer, au delà du Jourdain, Le territoire des Gentils.

¹כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃

²The people that walked in darkness have seen a great light: they that dwelt in the land of the shadow of death, upon them hath the light shined.

²Le peuple qui marchait dans les ténèbres Voit une grande lumière; Sur ceux qui habitaient le pays de l'ombre de la mort Une lumière resplendit.

²העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃

³Thou hast multiplied the nation, thou hast increased their joy: they joy before thee according to the joy in harvest, as men rejoice when they divide the spoil.

³Tu rends le peuple nombreux, Tu lui accordes de grandes joies; Il se réjouit devant toi, comme on se réjouit à la moisson, Comme on pousse des cris d'allégresse au partage du butin.

³הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃

⁴For the yoke of his burden, and the staff of his shoulder, the rod of his oppressor, thou hast broken as in the day of Midian.

⁴Car le joug qui pesait sur lui, Le bâton qui frappait son dos, La verge de celui qui l'opprimait, Tu les brises, comme à la journée de Madian.

⁴כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃

⁵For all the armor of the armed man in the tumult, and the garments rolled in blood, shall be for burning, for fuel of fire.

⁵Car toute chaussure qu'on porte dans la mêlée, Et tout vêtement guerrier roulé dans le sang, Seront livrés aux flammes, Pour être dévorés par le feu.

⁵כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃

⁶For unto us a child is born, unto us a son is given; and the government shall be upon his shoulder: and his name shall be called Wonderful, Counsellor, Mighty God, Everlasting Father, Prince of Peace.

⁶Car un enfant nous est né, un fils nous est donné, Et la domination reposera sur son épaule; On l'appellera Admirable, Conseiller, Dieu puissant, Père éternel, Prince de la paix.

⁶כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃

⁷Of the increase of his government and of peace there shall be no end, upon the throne of David, and upon his kingdom, to establish it, and to uphold it with justice and with righteousness from henceforth even for ever. The zeal of Jehovah of hosts will perform this.

⁷Donner à l'empire de l'accroissement, Et une paix sans fin au trône de David et à son royaume, L'affermir et le soutenir par le droit et par la justice, Dès maintenant et à toujours: Voilà ce que fera le zèle de l'Eternel des armées.

⁷למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃

⁸The Lord sent a word into Jacob, and it hath lighted upon Israel.

⁸Le Seigneur envoie une parole à Jacob: Elle tombe sur Israël.

⁸דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃

⁹And all the people shall know, [even] Ephraim and the inhabitant of Samaria, that say in pride and in stoutness of heart,

⁹Tout le peuple en aura connaissance, Ephraïm et les habitants de Samarie, Qui disent avec orgueil et fierté:

⁹וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃

¹⁰The bricks are fallen, but we will build with hewn stone; the sycomores are cut down, but we will put cedars in their place.

¹⁰Des briques sont tombées, Nous bâtirons en pierres de taille; Des sycomores ont été coupés, Nous les remplacerons par des cèdres.

¹⁰לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃

¹¹Therefore Jehovah will set up on high against him the adversaries of Rezin, and will stir up his enemies,

¹¹L'Eternel élèvera contre eux les ennemis de Retsin, Et il armera leurs ennemis,

¹¹וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך׃

¹²the Syrians before, and the Philistines behind; and they shall devour Israel with open mouth. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

¹²Les Syriens à l'orient, les Philistins à l'occident; Et ils dévoreront Israël à pleine bouche. Malgré tout cela, sa colère ne s'apaise point, Et sa main est encore étendue.

¹²ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

¹³Yet the people have not turned unto him that smote them, neither have they sought Jehovah of hosts.

¹³Le peuple ne revient pas à celui qui le frappe, Et il ne cherche pas l'Eternel des armées.

¹³והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו׃

¹⁴Therefore Jehovah will cut off from Israel head and tail, palm-branch and rush, in one day.

¹⁴Aussi l'Eternel arrachera d'Israël la tête et la queue, La branche de palmier et le roseau, En un seul jour.

¹⁴ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃

¹⁵The elder and the honorable man, he is the head; and the prophet that teacheth lies, he is the tail.

¹⁵L'ancien et le magistrat, c'est la tête, Et le prophète qui enseigne le mensonge, c'est la queue.

¹⁵זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב׃

¹⁶For they that lead this people cause them to err; and they that are led of them are destroyed.

¹⁶Ceux qui conduisent ce peuple l'égarent, Et ceux qui se laissent conduire se perdent.

¹⁶ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃

¹⁷Therefore the Lord will not rejoice over their young men, neither will he have compassion on their fatherless and widows; for every one is profane and an evil-doer, and every mouth speaketh folly. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

¹⁷C'est pourquoi le Seigneur ne saurait se réjouir de leurs jeunes hommes, Ni avoir pitié de leurs orphelins et de leurs veuves; Car tous sont des impies et des méchants, Et toutes les bouches profèrent des infamies. Malgré tout cela, sa colère ne s'apaise point, Et sa main est encore étendue.

¹⁷על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

¹⁸For wickedness burneth as the fire; it devoureth the briers and thorns; yea, it kindleth in the thickets of the forest, and they roll upward in a column of smoke.

¹⁸Car la méchanceté consume comme un feu, Qui dévore ronces et épines; Il embrase l'épaisseur de la forêt, D'où s'élèvent des colonnes de fumée.

¹⁸כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃

¹⁹Through the wrath of Jehovah of hosts is the land burnt up; and the people are as the fuel of fire: no man spareth his brother.

¹⁹Par la colère de l'Eternel des armées le pays est embrasé, Et le peuple est comme la proie du feu; Nul n'épargne son frère.

¹⁹בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃

²⁰And one shall snatch on the right hand, and be hungry; and he shall eat on the left hand, and they shall not be satisfied: they shall eat every man the flesh of his own arm:

²⁰On pille à droite, et l'on a faim; On dévore à gauche, et l'on n'est pas rassasié; Chacun dévore la chair de son bras.

²⁰ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃

²¹Manasseh, Ephraim; and Ephraim, Manasseh; and they together shall be against Judah. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

²¹Manassé dévore Ephraïm, Ephraïm Manassé, Et ensemble ils fondent sur Juda. Malgré tout cela, sa colère ne s'apaise point, Et sa main est encore étendue.

²¹מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃