¹But concerning the things of which ye have written [to me]: [It is] good for a man not to touch a woman;

¹ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃

²but on account of fornications, let each have his own wife, and each [woman] have her own husband.

²אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃

³Let the husband render her due to the wife, and in like manner the wife to the husband.

³האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃

⁴The wife has not authority over her own body, but the husband: in like manner also the husband has not authority over his own body, but the wife.

⁴האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃

⁵Defraud not one another, unless, it may be, by consent for a time, that ye may devote yourselves to prayer, and again be together, that Satan tempt you not because of your incontinency.

⁵אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃

⁶But this I say, as consenting [to], not as commanding [it].

⁶ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃

⁷Now I wish all men to be even as myself: but every one has his own gift of God: one man thus, and another thus.

⁷כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃

⁸But I say to the unmarried and to the widows, It is good for them that they remain even as I.

⁸ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃

⁹But if they have not control over themselves, let them marry; for it is better to marry than to burn.

⁹אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃

¹⁰But to the married I enjoin, not *I*, but the Lord, Let not wife be separated from husband;

¹⁰והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃

¹¹(but if also she shall have been separated, let her remain unmarried, or be reconciled to her husband;) and let not husband leave wife.

¹¹ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃

¹²But as to the rest, *I* say, not the Lord, If any brother have an unbelieving wife, and *she* consent to dwell with him, let him not leave her.

¹²והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃

¹³And a woman who has an unbelieving husband, and he consents to dwell with her, let her not leave [her] husband.

¹³ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃

¹⁴For the unbelieving husband is sanctified in the wife, and the unbelieving wife is sanctified in the brother; since [otherwise] indeed your children are unclean, but now they are holy.

¹⁴כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃

¹⁵But if the unbeliever go away, let them go away; a brother or a sister is not bound in such [cases], but God has called us in peace.

¹⁵אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃

¹⁶For what knowest thou, O wife, if thou shalt save thy husband? or what knowest thou, O husband, if thou shalt save thy wife?

¹⁶כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃

¹⁷However, as the Lord has divided to each, as God has called each, so let him walk; and thus I ordain in all the assemblies.

¹⁷רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃

¹⁸Has any one been called circumcised? let him not become uncircumcised: has any one been called in uncircumcision? let him not be circumcised.

¹⁸אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃

¹⁹Circumcision is nothing, and uncircumcision is nothing; but keeping God's commandments.

¹⁹אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃

²⁰Let each abide in that calling in which he has been called.

²⁰איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃

²¹Hast thou been called [being] a bondman, let it not concern thee; but and if thou canst become free, use [it] rather.

²¹אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃

²²For the bondman that is called in [the] Lord is the Lord's freedman; in like manner [also] the freeman being called is Christ's bondman.

²²כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃

²³Ye have been bought with a price; do not be the bondmen of men.

²³במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃

²⁴Let each, wherein he is called, brethren, therein abide with God.

²⁴איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃

²⁵But concerning virgins, I have no commandment of [the] Lord; but I give my opinion, as having received mercy of [the] Lord to be faithful.

²⁵ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃

²⁶I think then that this is good, on account of the present necessity, that [it is] good for a man to remain so as he is.

²⁶הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃

²⁷Art thou bound to a wife? seek not to be loosed; art thou free from a wife? do not seek a wife.

²⁷אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃

²⁸But if thou shouldest also marry, thou hast not sinned; and if the virgin marry, they have not sinned: but such shall have tribulation in the flesh; but I spare you.

²⁸וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃

²⁹But this I say, brethren, the time is straitened. For the rest, that they who have wives, be as not having [any]:

²⁹וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃

³⁰and they that weep, as not weeping; and they that rejoice, as not rejoicing; and they that buy, as not possessing;

³⁰והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃

³¹and they that use the world, as not disposing of it as their own; for the fashion of this world passes.

³¹והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃

³²But I wish you to be without care. The unmarried cares for the things of the Lord, how he shall please the Lord;

³²ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃

³³but he that has married cares for the things of the world, how he shall please his wife.

³³ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃

³⁴There is a difference between the wife and the virgin. The unmarried cares for the things of the Lord, that she may be holy both in body and spirit; but she that has married cares for the things of the world, how she shall please her husband.

³⁴יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃

³⁵But I say this for your own profit; not that I may set a snare before you, but for what [is] seemly, and waiting on the Lord without distraction.

³⁵וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃

³⁶But if any one think that he behaves unseemly to his virginity, if he be beyond the flower of his age, and so it must be, let him do what he will, he does not sin: let them marry.

³⁶וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃

³⁷But he who stands firm in his heart, having no need, but has authority over his own will, and has judged this in his heart to keep his own virginity, he does well.

³⁷ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃

³⁸So that he that marries himself does well; and he that does not marry does better.

³⁸לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃

³⁹A wife is bound for whatever time her husband lives; but if the husband be fallen asleep, she is free to be married to whom she will, only in [the] Lord.

³⁹האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃

⁴⁰But she is happier if she so remain, according to my judgment; but I think that *I* also have God's Spirit.

⁴⁰אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃