¹The burden which Habakkuk the prophet did see.

¹המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃

²Jehovah, how long shall I cry and thou wilt not hear? I cry out unto thee, Violence! and thou dost not save.

²עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃

³Why dost thou cause me to see iniquity, and lookest thou upon grievance? For spoiling and violence are before me; and there is strife, and contention riseth up.

³למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃

⁴Therefore the law is powerless, and justice doth never go forth; for the wicked encompasseth the righteous; therefore judgment goeth forth perverted.

⁴על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃

⁵See ye among the nations, and behold, and wonder marvellously; for [I] work a work in your days, which ye will not believe, though it be declared [to you].

⁵ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃

⁶For behold, I raise up the Chaldeans, that bitter and impetuous nation, which marcheth through the breadth of the earth, to possess dwelling-places that are not theirs.

⁶כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃

⁷They are terrible and dreadful: their judgment and their dignity proceed from themselves.

⁷אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃

⁸And their horses are swifter than the leopards, and are more agile than the evening wolves; and their horsemen prance proudly, and their horsemen come from afar: they fly as an eagle that hasteth to devour.

⁸וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃

⁹They come all of them for violence: the crowd of their faces is forwards, and they gather captives as the sand.

⁹כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃

¹⁰Yea, he scoffeth at kings, and princes are a scorn unto him; he derideth every stronghold: for he heapeth up dust, and taketh it.

¹⁰והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃

¹¹Then will his mind change, and he will pass on, and become guilty: this his power is become his +god.

¹¹אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃

¹²-- Art thou not from everlasting, Jehovah my God, my Holy One? We shall not die. Jehovah, thou hast ordained him for judgment; and thou, O Rock, hast appointed him for correction.

¹²הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃

¹³[Thou art] of purer eyes than to behold evil, and canst not look on mischief: wherefore lookest thou upon them that deal treacherously, [and] keepest silence when the wicked swalloweth up a [man] more righteous than he?

¹³טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃

¹⁴And thou makest men as the fishes of the sea, as the creeping things, that have no ruler over them.

¹⁴ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃

¹⁵He taketh up all of them with the hook, he catcheth them in his net, and gathereth them into his drag; therefore he rejoiceth and is glad:

¹⁵כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃

¹⁶therefore he sacrificeth unto his net, and burneth incense unto his drag; for by them his portion is become fat, and his meat dainty.

¹⁶על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃

¹⁷Shall he therefore empty his net, and not spare to slay the nations continually?

¹⁷העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃