¹For the law, having a shadow of the coming good things, not the image itself of the things, can never, by the same sacrifices which they offer continually yearly, perfect those who approach.

¹כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

²Since, would they not indeed have ceased being offered, on account of the worshippers once purged having no longer any conscience of sins?

²כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

³But in these [there is] a calling to mind of sins yearly.

³אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

⁴For blood of bulls and goats [is] incapable of taking away sins.

⁴כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

⁵Wherefore coming into the world he says, Sacrifice and offering thou willedst not; but thou hast prepared me a body.

⁵ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

⁶Thou tookest no pleasure in burnt-offerings and sacrifices for sin.

⁶עולה וחטאה לא שאלת׃

⁷Then I said, Lo, I come (in [the] roll of the book it is written of me) to do, O God, thy will.

⁷אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

⁸Above, saying Sacrifices and offerings and burnt-offerings and sacrifices for sin thou willedst not, neither tookest pleasure in (which are offered according to the law);

⁸אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

⁹then he said, Lo, I come to do thy will. He takes away the first that he may establish the second;

⁹אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

¹⁰by which will we have been sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.

¹⁰וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

¹¹And every priest stands daily ministering, and offering often the same sacrifices, which can never take away sins.

¹¹וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

¹²But *he*, having offered one sacrifice for sins, sat down in perpetuity at [the] right hand of God,

¹²אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

¹³waiting from henceforth until his enemies be set [for the] footstool of his feet.

¹³וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

¹⁴For by one offering he has perfected in perpetuity the sanctified.

¹⁴כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

¹⁵And the Holy Spirit also bears us witness [of it]; for after what was said:

¹⁵ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

¹⁶This [is] the covenant which I will establish towards them after those days, saith [the] Lord: Giving my laws into their hearts, I will write them also in their understandings;

¹⁶זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

¹⁷and their sins and their lawlessnesses I will never remember any more.

¹⁷ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

¹⁸But where there [is] remission of these, [there is] no longer a sacrifice for sin.

¹⁸והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

¹⁹Having therefore, brethren, boldness for entering into the [holy of] holies by the blood of Jesus,

¹⁹ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

²⁰the new and living way which he has dedicated for us through the veil, that is, his flesh,

²⁰דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

²¹and [having] a great priest over the house of God,

²¹ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

²²let us approach with a true heart, in full assurance of faith, sprinkled as to our hearts from a wicked conscience, and washed as to our body with pure water.

²²נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

²³Let us hold fast the confession of the hope unwavering, (for he [is] faithful who has promised;)

²³נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

²⁴and let us consider one another for provoking to love and good works;

²⁴ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

²⁵not forsaking the assembling of ourselves together, as the custom [is] with some; but encouraging [one another], and by so much the more as ye see the day drawing near.

²⁵ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

²⁶For where we sin wilfully after receiving the knowledge of the truth, there no longer remains any sacrifice for sins,

²⁶כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

²⁷but a certain fearful expectation of judgment, and heat of fire about to devour the adversaries.

²⁷כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

²⁸Any one that has disregarded Moses' law dies without mercy on [the testimony of] two or three witnesses:

²⁸הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

²⁹of how much worse punishment, think ye, shall he be judged worthy who has trodden under foot the Son of God, and esteemed the blood of the covenant, whereby he has been sanctified, common, and has insulted the Spirit of grace?

²⁹מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

³⁰For we know him that said, To me [belongs] vengeance; *I* will recompense, saith the Lord: and again, The Lord shall judge his people.

³⁰כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

³¹[It is] a fearful thing falling into [the] hands of [the] living God.

³¹מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

³²But call to mind the earlier days in which, having been enlightened, ye endured much conflict of sufferings;

³²אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

³³on the one hand, when ye were made a spectacle both in reproaches and afflictions; and on the other, when ye became partakers with those who were passing through them.

³³פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

³⁴For ye both sympathised with prisoners and accepted with joy the plunder of your goods, knowing that ye have for yourselves a better substance, and an abiding one.

³⁴כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

³⁵Cast not away therefore your confidence, which has great recompense.

³⁵לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

³⁶For ye have need of endurance in order that, having done the will of God, ye may receive the promise.

³⁶כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

³⁷For yet a very little while he that comes will come, and will not delay.

³⁷כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

³⁸But the just shall live by faith; and, if he draw back, my soul does not take pleasure in him.

³⁸הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

³⁹But *we* are not drawers back to perdition, but of faith to saving [the] soul.

³⁹אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃