¹Let *us* also therefore, having so great a cloud of witnesses surrounding us, laying aside every weight, and sin which so easily entangles us, run with endurance the race that lies before us,

¹לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃

²looking stedfastly on Jesus the leader and completer of faith: who, in view of the joy lying before him, endured [the] cross, having despised [the] shame, and is set down at the right hand of the throne of God.

²ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃

³For consider well him who endured so great contradiction from sinners against himself, that ye be not weary, fainting in your minds.

³התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃

⁴Ye have not yet resisted unto blood, wrestling against sin.

⁴עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃

⁵And ye have quite forgotten the exhortation which speaks to you as to sons: My son, despise not [the] chastening of [the] Lord, nor faint [when] reproved by him;

⁵ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

⁶for whom [the] Lord loves he chastens, and scourges every son whom he receives.

⁶כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃

⁷Ye endure for chastening, God conducts himself towards you as towards sons; for who is the son that the father chastens not?

⁷אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃

⁸But if ye are without chastening, of which all have been made partakers, then are ye bastards, and not sons.

⁸אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃

⁹Moreover we have had the fathers of our flesh as chasteners, and we reverenced [them]; shall we not much rather be in subjection to the Father of spirits, and live?

⁹ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃

¹⁰For they indeed chastened for a few days, as seemed good to them; but he for profit, in order to the partaking of his holiness.

¹⁰כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃

¹¹But no chastening at the time seems to be [matter] of joy, but of grief; but afterwards yields [the] peaceful fruit of righteousness to those exercised by it.

¹¹וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃

¹²Wherefore lift up the hands that hang down, and the failing knees;

¹²על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃

¹³and make straight paths for your feet, that that which is lame be not turned aside; but that rather it may be healed.

¹³ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃

¹⁴Pursue peace with all, and holiness, without which no one shall see the Lord:

¹⁴רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃

¹⁵watching lest [there be] any one who lacks the grace of God; lest any root of bitterness springing up trouble [you], and many be defiled by it;

¹⁵והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃

¹⁶lest [there be] any fornicator, or profane person, as Esau, who for one meal sold his birthright;

¹⁶פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃

¹⁷for ye know that also afterwards, desiring to inherit the blessing, he was rejected, (for he found no place for repentance) although he sought it earnestly with tears.

¹⁷הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃

¹⁸For ye have not come to [the mount] that might be touched and was all on fire, and to obscurity, and darkness, and tempest,

¹⁸כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃

¹⁹and trumpet's sound, and voice of words; which they that heard, excusing themselves, declined [the] word being addressed to them any more:

¹⁹ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃

²⁰(for they were not able to bear what was enjoined: And if a beast should touch the mountain, it shall be stoned;

²⁰כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃

²¹and, so fearful was the sight, Moses said, I am exceedingly afraid and full of trembling;)

²¹והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃

²²but ye have come to mount Zion; and to [the] city of [the] living God, heavenly Jerusalem; and to myriads of angels,

²²כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃

²³the universal gathering; and to [the] assembly of the firstborn [who are] registered in heaven; and to God, judge of all; and to [the] spirits of just [men] made perfect;

²³ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃

²⁴and to Jesus, mediator of a new covenant; and to [the] blood of sprinkling, speaking better than Abel.

²⁴ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃

²⁵See that ye refuse not him that speaks. For if those did not escape who had refused him who uttered the oracles on earth, much more we who turn away from him [who does so] from heaven:

²⁵לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃

²⁶whose voice then shook the earth; but now he has promised, saying, Yet once will *I* shake not only the earth, but also the heaven.

²⁶אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃

²⁷But this Yet once, signifies the removing of what is shaken, as being made, that what is not shaken may remain.

²⁷וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃

²⁸Wherefore let us, receiving a kingdom not to be shaken, have grace, by which let us serve God acceptably with reverence and fear.

²⁸לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃

²⁹For also our God [is] a consuming fire.

²⁹כי אלהינו אש אכלה הוא׃