¹And the word of Jehovah came to me, saying,

¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²Go and cry in the ears of Jerusalem, saying, Thus saith Jehovah: I remember for thee the kindness of thy youth, the love of thine espousals, when thou wentest after me in the wilderness, in a land not sown.

²הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃

³Israel was holiness unto Jehovah, the first-fruits of his increase: all that devour him are guilty; evil shall come upon them, saith Jehovah.

³קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃

⁴Hear the word of Jehovah, house of Jacob, and all the families of the house of Israel.

⁴שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃

⁵Thus saith Jehovah: What injustice have your fathers found in me, that they are gone far from me, and have walked after vanity, and become vain?

⁵כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃

⁶And they said not, Where is Jehovah, that brought us up out of the land of Egypt, that led us in the wilderness, in a land of deserts and of pits, in a land of drought and of the shadow of death, in a land that no one passeth through, and where no man dwelleth?

⁶ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃

⁷And I brought you into a fruitful land, to eat the fruit thereof and the good thereof; and ye entered and defiled my land, and made my heritage an abomination.

⁷ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃

⁸The priests said not, Where is Jehovah? and they that handled the law knew me not; and the shepherds transgressed against me; and the prophets prophesied by Baal, and walked after [things that] do not profit.

⁸הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃

⁹Therefore will I yet plead with you, saith Jehovah, and with your children's children will I plead.

⁹לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃

¹⁰For pass over to the isles of Chittim, and see; and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there have been such a thing.

¹⁰כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃

¹¹Hath a nation changed [its] gods? and they are no gods; -- but my people have changed their glory for that which doth not profit.

¹¹ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃

¹²Be astonished, ye heavens, at this, and shudder; be amazed very much, saith Jehovah.

¹²שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃

¹³For my people have committed two evils: they have forsaken me, the fountain of living waters, to hew them out cisterns, broken cisterns that hold no water.

¹³כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃

¹⁴Is Israel a bondman? Is he a home-born [slave]? Why is he become a spoil?

¹⁴העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃

¹⁵The young lions roared against him, they gave forth their voice, and they made his land desolate: his cities are burned, without inhabitant.

¹⁵עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃

¹⁶Even the children of Noph and Tahapanes have fed on the crown of thy head.

¹⁶גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד׃

¹⁷Hast thou not procured this unto thyself, in that thou hast forsaken Jehovah thy God, at the time he was leading thee in the way?

¹⁷הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃

¹⁸And now, what hast thou to do with the way of Egypt, to drink the waters of Shihor? And what hast thou to do with the way of Assyria, to drink the waters of the River?

¹⁸ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃

¹⁹Thine own wickedness chastiseth thee, and thy backslidings reprove thee: know then and see that it is an evil thing and bitter that thou hast forsaken Jehovah thy God, and that my fear is not in thee, saith the Lord, Jehovah of hosts.

¹⁹תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃

²⁰For of old thou hast broken thy yoke, [and] burst thy bands; and thou saidst, I will not serve. For upon every high hill, and under every green tree, thou bowest down, playing the harlot.

²⁰כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃

²¹And I, -- I had planted thee a noble vine, wholly a right seed; how then art thou turned into the degenerate shoots of a strange vine unto me?

²¹ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃

²²For though thou wash thee with nitre, and take thee much potash, thine iniquity is marked before me, saith the Lord Jehovah.

²²כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃

²³How sayest thou, I am not defiled, I have not gone after the Baals? See thy way in the valley, acknowledge what thou hast done -- a swift dromedary traversing her ways!

²³איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃

²⁴-- a wild ass, used to the wilderness, that snuffeth up the wind in her desire! In her ardour, who shall turn her away? All they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her.

²⁴פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃

²⁵Withhold thy foot from being unshod, and thy throat from thirst. But thou saidst, There is no hope; no, for I love strangers, and after them will I go.

²⁵מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃

²⁶As a thief is ashamed when he is found, so shall the house of Israel be ashamed -- they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets --

²⁶כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃

²⁷saying to a stock, Thou art my father; and to a stone, Thou hast brought me forth; for they have turned the back unto me, and not the face; and in the time of their trouble they will say, Arise, and save us!

²⁷אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃

²⁸Where then are thy gods that thou hast made for thyself? let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble: for as the number of thy cities, are thy gods, O Judah.

²⁸ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃

²⁹Wherefore would ye contend with me? Ye all have transgressed against me, saith Jehovah.

²⁹למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃

³⁰In vain have I smitten your children: they received no correction. Your own sword hath devoured your prophets, like a destroying lion.

³⁰לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

³¹O generation, mark ye the word of Jehovah. Have I been a wilderness unto Israel, or a land of thick darkness? Wherefore say my people, We have dominion; we will come no more unto thee?

³¹הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃

³²Doth a virgin forget her ornaments, a bride her attire? But my people have forgotten me days without number.

³²התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃

³³How dost thou trim thy way to seek love! Therefore hast thou also accustomed thy ways to wickedness.

³³מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃

³⁴Yea, in thy skirts is found the blood of the souls of the innocent poor, whom thou didst not encounter breaking in, but [it is found] upon all these.

³⁴גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃

³⁵And thou sayest, Indeed I am innocent; his anger will turn from me. Behold, I will enter into judgment with thee because thou sayest, I have not sinned.

³⁵ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי׃

³⁶Why dost thou gad about so much, and change thy way? Thou shalt also be brought to shame by Egypt, as thou wast brought to shame by Assyria.

³⁶מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃

³⁷Thou shalt indeed go forth from her with thy hands upon thy head; for Jehovah hath rejected those thou confidest in, and thou shalt not prosper by them.

³⁷גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃