¹Concerning Moab. Thus saith Jehovah of hosts, the God of Israel: Woe unto Nebo! for it is spoiled; Kirjathaim is put to shame, it is taken; Misgab is put to shame and dismayed.

¹למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

²Moab's praise is no more; in Heshbon they have devised evil against her: Come, and let us cut her off from [being] a nation. Thou also, O Madmen, shalt be cut down; the sword shall pursue thee.

²אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

³A voice of crying from Horonaim; wasting and great destruction!

³קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

⁴Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.

⁴נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃

⁵For by the ascent of Luhith continual weeping shall go up; for in the descent of Horonaim is heard the anguish of the cry of destruction.

⁵כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃

⁶Flee, save your lives, and be like a shrub in the wilderness.

⁶נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

⁷For because thou hast confided in thy works and in thy treasures, thou also shalt be taken, and Chemosh shall go forth into captivity, his priests and his princes together.

⁷כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃

⁸And the waster shall come upon every city, that not a city shall escape; and the valley shall perish, and the plateau shall be destroyed: as Jehovah hath said.

⁸ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

⁹Give wings unto Moab, that she may flee and get away; and the cities thereof shall become a desolation, without inhabitant.

⁹תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

¹⁰Cursed be he that doeth the work of Jehovah negligently, and cursed be he that keepeth back his sword from blood!

¹⁰ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

¹¹Moab hath been at ease from his youth, and hath settled on his lees; he hath not been emptied from vessel to vessel, neither hath he gone into captivity: therefore his taste hath remained in him, and his scent is not changed.

¹¹שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃

¹²Therefore behold, days come, saith Jehovah, that I will send unto him pourers that shall pour him off, and shall empty his vessels, and break in pieces his flagons.

¹²לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

¹³And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Bethel, their confidence.

¹³ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

¹⁴How do ye say, We are mighty, and men of valour for the war?

¹⁴איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃

¹⁵Moab is laid waste, and his cities are gone up [in smoke], and his chosen young men are gone down to the slaughter, saith the King, whose name is Jehovah of hosts.

¹⁵שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

¹⁶The calamity of Moab is near to come, and his affliction hasteth fast.

¹⁶קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

¹⁷All ye that are about him, bemoan him; and all ye that know his name, say, How is the strong staff broken, the beautiful rod!

¹⁷נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃

¹⁸Come down from [thy] glory and sit in the drought, O inhabitress, daughter of Dibon; the spoiler of Moab is come up against thee, thy strongholds hath he destroyed.

¹⁸רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

¹⁹Stand by the way, and watch, inhabitress of Aroer; ask him that fleeth, and her that escapeth; say, What is done?

¹⁹אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃

²⁰Moab is put to shame; for he is broken down: howl and cry; tell it in Arnon, that Moab is laid waste.

²⁰הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

²¹And judgment is come upon the country of the plateau; upon Holon, and upon Jahzah, and upon Mephaath;

²¹ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃

²²and upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim;

²²ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃

²³and upon Kirjathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon;

²³ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃

²⁴and upon Kerijoth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far and near.

²⁴ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

²⁵The horn of Moab is cut off, and his arm is broken, saith Jehovah.

²⁵נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

²⁶Make him drunken, for he magnified himself against Jehovah; and Moab shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision.

²⁶השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃

²⁷For was not Israel a derision unto thee? Was he found among thieves, that as oft as thou didst speak of him, thou didst shake the head?

²⁷ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃

²⁸Leave the cities, and dwell in the rocks, ye inhabitants of Moab, and be like the dove, that maketh her nest in the sides of the cave's mouth.

²⁸עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃

²⁹We have heard of the arrogance of Moab, -- [he is] very proud; -- his loftiness, and his arrogance, and his pride, and the haughtiness of his heart.

²⁹שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

³⁰I know his wrath, saith Jehovah; his pratings are vain: they do not as [they say].

³⁰אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃

³¹Therefore will I howl for Moab, and I will cry out for all Moab: for the men of Kir-heres shall there be moaning.

³¹על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

³²O vine of Sibmah, I will weep for thee with more than the weeping of Jaazer: thy shoots passed over the sea, they reached to the sea of Jaazer. The spoiler is fallen upon thy summer fruits and upon thy vintage.

³²מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃

³³And joy and gladness is taken away from the fruitful field and from the land of Moab; and I have caused wine to fail from the winepresses: they shall no more tread with shouting; the shouting shall be no shouting.

³³ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃

³⁴Because of the cry from Heshbon, unto Elaleh, unto Jahaz have they uttered their voice, from Zoar unto Horonaim, [unto] Eglath-shelishijah: for even the waters of Nimrim shall become desolations.

³⁴מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃

³⁵And I will cause to cease in Moab, saith Jehovah, him that offereth in the high place, and him that burneth incense to his gods.

³⁵והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

³⁶Therefore my heart shall sound for Moab like pipes, and my heart shall sound like pipes for the men of Kir-heres; because the abundance that he hath gotten is perished.

³⁶על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃

³⁷For every head is bald, and every beard clipped; upon all the hands are cuttings, and upon the loins sackcloth.

³⁷כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃

³⁸It is wholly lamentation upon all the housetops of Moab, and in the public places thereof; for I have broken Moab, like a vessel wherein is no pleasure, saith Jehovah.

³⁸על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃

³⁹They howl, How is it broken down! how hath Moab turned the back with shame! And Moab shall be a derision and a terror to all that are round about him.

³⁹איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃

⁴⁰For thus saith Jehovah: Behold, he shall fly as an eagle, and shall spread forth his wings over Moab.

⁴⁰כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃

⁴¹Kerijoth is taken, and the strongholds are seized, and at that day the heart of the mighty men of Moab shall be as the heart of a woman in her pangs.

⁴¹נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

⁴²And Moab shall be destroyed from being a people, because he hath magnified himself against Jehovah.

⁴²ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

⁴³Fear, and the pit, and the snare shall be upon thee, O inhabitant of Moab, saith Jehovah.

⁴³פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃

⁴⁴He that fleeth from the fear shall fall into the pit; and he that getteth up out of the pit shall be taken in the snare: for I will bring upon her, upon Moab, the year of their visitation, saith Jehovah.

⁴⁴הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃

⁴⁵They that fled stood under the shadow of Heshbon powerless; for a fire hath come forth from Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, and hath consumed the corner of Moab, and the crown of the head of the sons of tumult.

⁴⁵בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

⁴⁶Woe to thee, Moab! The people of Chemosh is undone; for thy sons are taken away in captivity, and thy daughters are captives.

⁴⁶אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

⁴⁷But I will turn the captivity of Moab at the end of the days, saith Jehovah. Thus far is the judgement of Moab.

⁴⁷ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃