1My breath is corrupt, my days are extinct, the graves are mine.
1רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
2Are there not mockers around me? and doth [not] mine eye abide in their provocation?
2אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃
3Lay down now [a pledge], be thou surety for me with thyself: who is he that striketh hands with me?
3שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃
4For thou hast hidden their heart from understanding; therefore thou wilt not exalt [them].
4כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃
5He that betrayeth friends for a prey -- even the eyes of his children shall fail.
5לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃
6And he hath made me a proverb of the peoples; and I am become one to be spit on in the face.
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
7And mine eye is dim by reason of grief, and all my members are as a shadow.
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
8Upright men [shall be] astonished at this, and the innocent shall be stirred up against the ungodly;
8ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃
9But the righteous shall hold on his way, and he that hath clean hands shall increase in strength.
9ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃
10But as for you all, pray come on again; and I shall not find one wise man among you.
10ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃
11My days are past, my purposes are broken off, the cherished thoughts of my heart.
11ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
12They change the night into day; the light [they imagine] near in presence of the darkness.
12לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
13If I wait, Sheol is my house; I spread my bed in the darkness:
13אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃
14I cry to the grave, Thou art my father! to the worm, My mother, and my sister!
14לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃
15And where is then my hope? yea, my hope, who shall see it?
15ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃
16It shall go down to the bars of Sheol, when [our] rest shall be together in the dust.
16בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃