¹The word of Jehovah that came to Joel the son of Pethuel.

¹דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃

²Hear this, ye old men, and give ear, all ye inhabitants of the land. Hath this been in your days, or even in the days of your fathers?

²שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃

³Tell your children of it, and [let] your children [tell] their children, and their children another generation:

³עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃

⁴that which the palmer-worm hath left hath the locust eaten; and that which the locust hath left hath the cankerworm eaten; and that which the cankerworm hath left hath the caterpillar eaten.

⁴יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃

⁵Awake, ye drunkards, and weep; and howl, all ye drinkers of wine, because of the new wine: for it is cut off from your mouth.

⁵הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃

⁶For a nation is come up upon my land, strong and without number: his teeth are the teeth of a lion, and he hath the cheek teeth of a lioness.

⁶כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃

⁷He hath made my vine a desolation, and barked my fig-tree; he hath made it clean bare, and cast it away: its branches are made white.

⁷שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃

⁸Wail like a virgin girded with sackcloth for the husband of her youth.

⁸אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃

⁹The oblation and the drink-offering are cut off from the house of Jehovah; the priests, Jehovah's ministers, mourn.

⁹הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃

¹⁰The field is laid waste, the land mourneth; for the corn is wasted, the new wine is dried up, the oil languisheth.

¹⁰שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃

¹¹Be ashamed, ye husbandmen; howl, ye vinedressers, for the wheat and for the barley: because the harvest of the field hath perished.

¹¹הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃

¹²The vine is dried up, and the fig-tree languisheth; the pomegranate-tree, the palm also and the apple-tree; all the trees of the field are withered, yea, joy is withered away from the children of men.

¹²הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃

¹³Gird yourselves, and lament, ye priests; howl, ministers of the altar; come, lie all night in sackcloth, ye ministers of my God: for the oblation and the drink-offering are withholden from the house of your God.

¹³חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

¹⁴Hallow a fast, proclaim a solemn assembly, gather the elders, [and] all the inhabitants of the land to the house of Jehovah your God, and cry unto Jehovah.

¹⁴קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃

¹⁵Alas for the day! for the day of Jehovah is at hand, and as destruction from the Almighty shall it come.

¹⁵אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃

¹⁶Is not the food cut off before our eyes, joy and gladness from the house of our God?

¹⁶הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

¹⁷The seeds are rotten under their clods, the granaries are laid desolate, the barns are broken down; for the corn is withered.

¹⁷עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃

¹⁸How do the beasts groan! The herds of cattle are bewildered, for they have no pasture; the flocks of sheep also are in suffering.

¹⁸מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃

¹⁹To thee, Jehovah, do I cry; for the fire hath devoured the pastures of the wilderness, and the flame hath burned up all the trees of the field.

¹⁹אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃

²⁰The beasts of the field also cry unto thee; for the water-courses are dried, and the fire hath devoured the pastures of the wilderness.

²⁰גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃