1Now after these things the Lord appointed seventy others also, and sent them two and two before his face into every city and place where he himself was about to come.
1ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃
2And he said to them, The harvest indeed [is] great, but the workmen few; supplicate therefore the Lord of the harvest that he may send out workmen into his harvest.
2ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃
3Go: behold *I* send you forth as lambs in the midst of wolves.
3לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃
4Carry neither purse nor scrip nor sandals, and salute no one on the way.
4אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
5And into whatsoever house ye enter, first say, Peace to this house.
5ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃
6And if a son of peace be there, your peace shall rest upon it; but if not it shall turn to you again.
6והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃
7And in the same house abide, eating and drinking such things as they have; for the workman is worthy of his hire. Remove not from house to house.
7ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃
8And into whatsoever city ye may enter and they receive you, eat what is set before you,
8וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃
9and heal the sick in it, and say to them, The kingdom of God is come nigh to you.
9ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃
10But into whatsoever city ye may have entered and they do not receive you, go out into its streets and say,
10וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃
11Even the dust of your city, which cleaves to us on the feet, do we shake off against you; but know this, that the kingdom of God is come nigh.
11אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
12I say to you that it shall be more tolerable for Sodom in that day than for that city.
12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
13Woe to thee, Chorazin! woe to thee, Bethsaida! for if the works of power which have taken place in you had taken place in Tyre and Sidon, they had long ago repented, sitting in sackcloth and ashes.
13אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃
14But it shall be more tolerable for Tyre and Sidon in the judgment than for you.
14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
15And *thou*, Capernaum, who hast been raised up to heaven, shalt be brought down even to hades.
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
16He that hears you hears me; and he that rejects you rejects me; and he that rejects me rejects him that sent me.
16השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
17And the seventy returned with joy, saying, Lord, even the demons are subject to us through thy name.
17וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
18And he said to them, I beheld Satan as lightning falling out of heaven.
18ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃
19Behold, I give you the power of treading upon serpents and scorpions and over all the power of the enemy, and nothing shall in anywise injure you.
19הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃
20Yet in this rejoice not, that the spirits are subjected to you, but rejoice that your names are written in the heavens.
20אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃
21In the same hour Jesus rejoiced in spirit and said, I praise thee, Father, Lord of the heaven and of the earth, that thou hast hid these things from wise and prudent, and hast revealed them to babes: yea, Father, for thus has it been well-pleasing in thy sight.
21בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃
22All things have been delivered to me by my Father, and no one knows who the Son is but the Father, and who the Father is but the Son, and he to whomsoever the Son is pleased to reveal [him].
22הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
23And having turned to the disciples privately he said, Blessed are the eyes which see the things that ye see.
23ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
24For I say to you that many prophets and kings have desired to see the things which ye behold, and did not see [them]; and to hear the things which ye hear, and did not hear [them].
24כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
25And behold, a certain lawyer stood up tempting him, and saying, Teacher, having done what, shall I inherit life eternal?
25והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃
26And he said to him, What is written in the law? how readest thou?
26ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃
27But he answering said, Thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy strength, and with all thine understanding; and thy neighbour as thyself.
27ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃
28And he said to him, Thou hast answered right: this do and thou shalt live.
28ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
29But he, desirous of justifying himself, said to Jesus, And who is my neighbour?
29והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
30And Jesus replying said, A certain man descended from Jerusalem to Jericho and fell into [the hands of] robbers, who also, having stripped him and inflicted wounds, went away leaving him in a half-dead state.
30ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃
31And a certain priest happened to go down that way, and seeing him, passed on on the opposite side;
31ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃
32and in like manner also a Levite, being at the spot, came and looked [at him] and passed on on the opposite side.
32וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃
33But a certain Samaritan journeying came to him, and seeing [him], was moved with compassion,
33ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃
34and came up [to him] and bound up his wounds, pouring in oil and wine; and having put him on his own beast, took him to [the] inn and took care of him.
34ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃
35And on the morrow [as he left], taking out two denarii he gave them to the innkeeper, and said to him, Take care of him, and whatsoever thou shalt expend more, *I* will render to thee on my coming back.
35ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃
36Which [now] of these three seems to thee to have been neighbour of him who fell into [the hands of] the robbers?
36ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃
37And he said, He that shewed him mercy. And Jesus said to him, Go, and do *thou* likewise.
37ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
38And it came to pass as they went that *he* entered into a certain village; and a certain woman, Martha by name, received him into her house.
38ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃
39And she had a sister called Mary, who also, having sat down at the feet of Jesus was listening to his word.
39ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃
40Now Martha was distracted with much serving, and coming up she said, Lord, dost thou not care that my sister has left me to serve alone? Speak to her therefore that she may help me.
40ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃
41But Jesus answering said to her, Martha, Martha, thou art careful and troubled about many things;
41ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃
42but there is need of one, and Mary has chosen the good part, the which shall not be taken from her.
42אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃