¹Now the feast of unleavened bread, which [is] called the passover, drew nigh,

¹ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

²and the chief priests and the scribes sought how they might kill him; for they feared the people.

²והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

³And Satan entered into Judas, who was surnamed Iscariote, being of the number of the twelve.

³והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

⁴And he went away and spoke with the chief priests and captains as to how he should deliver him up to them.

⁴וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

⁵And they were rejoiced, and agreed to give him money.

⁵וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

⁶And he came to an agreement to do it, and sought an opportunity to deliver him up to them away from the crowd.

⁶ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

⁷And the day of unleavened bread came, in which the passover was to be killed.

⁷ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

⁸And he sent Peter and John, saying, Go and prepare the passover for us, that we may eat [it].

⁸וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

⁹But they said to him, Where wilt thou that we prepare [it]?

⁹ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

¹⁰And he said to them, Behold, as ye enter into the city a man will meet you, carrying an earthen pitcher of water; follow him into the house where he goes in;

¹⁰ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

¹¹and ye shall say to the master of the house, The Teacher says to thee, Where is the guest-chamber where I may eat the passover with my disciples?

¹¹ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹²And *he* will shew you a large upper room furnished: there make ready.

¹²והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

¹³And having gone they found it as he had said to them; and they prepared the passover.

¹³וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

¹⁴And when the hour was come, he placed himself at table, and the [twelve] apostles with him.

¹⁴ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

¹⁵And he said to them, With desire I have desired to eat this passover with you before I suffer.

¹⁵ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

¹⁶For I say unto you, that I will not eat any more at all of it until it be fulfilled in the kingdom of God.

¹⁶כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

¹⁷And having received a cup, when he had given thanks he said, Take this and divide it among yourselves.

¹⁷ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

¹⁸For I say unto you, that I will not drink at all of the fruit of the vine until the kingdom of God come.

¹⁸כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

¹⁹And having taken a loaf, when he had given thanks, he broke [it], and gave [it] to them, saying, This is my body which is given for you: this do in remembrance of me.

¹⁹ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

²⁰In like manner also the cup, after having supped, saying, This cup [is] the new covenant in my blood, which is poured out for you.

²⁰וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

²¹Moreover, behold, the hand of him that delivers me up [is] with me on the table;

²¹אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

²²and the Son of man indeed goes as it is determined, but woe unto that man by whom he is delivered up.

²²כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

²³And *they* began to question together among themselves who then it could be of them who was about to do this.

²³והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

²⁴And there was also a strife among them which of them should be held to be [the] greatest.

²⁴וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

²⁵And he said to them, The kings of the nations rule over them, and they that exercise authority over them are called benefactors.

²⁵ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

²⁶But *ye* [shall] not [be] thus; but let the greater among you be as the younger, and the leader as he that serves.

²⁶ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

²⁷For which [is] greater, he that is at table or he that serves? [Is] not he that is at table? But *I* am in the midst of you as the one that serves.

²⁷כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

²⁸But *ye* are they who have persevered with me in my temptations.

²⁸ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

²⁹And *I* appoint unto you, as my Father has appointed unto me, a kingdom,

²⁹לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

³⁰that ye may eat and drink at my table in my kingdom, and sit on thrones judging the twelve tribes of Israel.

³⁰למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

³¹And the Lord said, Simon, Simon, behold, Satan has demanded to have you, to sift [you] as wheat;

³¹ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

³²but *I* have besought for thee that thy faith fail not; and *thou*, when once thou hast been restored, confirm thy brethren.

³²ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

³³And he said to him, Lord, with thee I am ready to go both to prison and to death.

³³והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

³⁴And he said, I tell thee, Peter, [the] cock shall not crow to-day before that thou shalt thrice deny that thou knowest me.

³⁴ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

³⁵And he said to them, When I sent you without purse and scrip and sandals, did ye lack anything? And they said, Nothing.

³⁵ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

³⁶He said therefore to them, But now he that has a purse let him take [it], in like manner also a scrip, and he that has none let him sell his garment and buy a sword;

³⁶ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

³⁷for I say unto you, that this that is written must yet be accomplished in me, And he was reckoned with [the] lawless: for also the things concerning me have an end.

³⁷כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

³⁸And they said, Lord, behold here are two swords. And he said to them, It is enough.

³⁸ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

³⁹And going forth he went according to his custom to the mount of Olives, and the disciples also followed him.

³⁹ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

⁴⁰And when he was at the place he said to them, Pray that ye enter not into temptation.

⁴⁰ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

⁴¹And he was withdrawn from them about a stone's throw, and having knelt down he prayed,

⁴¹והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

⁴²saying, Father, if thou wilt remove this cup from me: -- but then, not my will, but thine be done.

⁴²אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴³And an angel appeared to him from heaven strengthening him.

⁴³וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

⁴⁴And being in conflict he prayed more intently. And his sweat became as great drops of blood, falling down upon the earth.

⁴⁴ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

⁴⁵And rising up from his prayer, coming to the disciples, he found them sleeping from grief.

⁴⁵ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

⁴⁶And he said to them, Why sleep ye? rise up and pray that ye enter not into temptation.

⁴⁶]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

⁴⁷As he was yet speaking, behold, a crowd, and he that was called Judas, one of the twelve, went on before them, and drew near to Jesus to kiss him.

⁴⁷]74-64[׃

⁴⁸And Jesus said to him, Judas, deliverest thou up the Son of man with a kiss?

⁴⁸ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

⁴⁹And they who were around him, seeing what was going to follow, said [to him], Lord, shall we smite with [the] sword?

⁴⁹והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

⁵⁰And a certain one from among them smote the bondman of the high priest and took off his right ear.

⁵⁰ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

⁵¹And Jesus answering said, Suffer thus far; and having touched his ear, he healed him.

⁵¹ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

⁵²And Jesus said to the chief priests and captains of the temple and elders, who were come against him, Have ye come out as against a robber with swords and sticks?

⁵²ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

⁵³When I was day by day with you in the temple ye did not stretch out your hands against me; but this is your hour and the power of darkness.

⁵³ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

⁵⁴And having laid hold on him, they led him [away], and they led [him] into the house of the high priest. And Peter followed afar off.

⁵⁴ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

⁵⁵And they having lit a fire in the midst of the court and sat down together, Peter sat among them.

⁵⁵ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

⁵⁶And a certain maid, having seen him sitting by the light, and having fixed her eyes upon him, said, And this [man] was with him.

⁵⁶ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

⁵⁷But he denied [him], saying, Woman, I do not know him.

⁵⁷ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

⁵⁸And after a short time another seeing him said, And *thou* art of them. But Peter said, Man, I am not.

⁵⁸ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

⁵⁹And after the lapse of about one hour another stoutly maintained it, saying, In truth this [man] also was with him, for also he is a Galilaean.

⁵⁹ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

⁶⁰And Peter said, Man, I know not what thou sayest. And immediately, while he was yet speaking, [the] cock crew.

⁶⁰ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

⁶¹And the Lord, turning round, looked at Peter; and Peter remembered the word of the Lord, how he said to him, Before [the] cock crow thou shalt deny me thrice.

⁶¹ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

⁶²And Peter, going forth without, wept bitterly.

⁶²ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

⁶³And the men who held him mocked him, beating [him];

⁶³והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

⁶⁴and covering him up, asked him saying, Prophesy, who is it that struck thee?

⁶⁴ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

⁶⁵And they said many other injurious things to him.

⁶⁵ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

⁶⁶And when it was day, the elderhood of the people, both [the] chief priests and scribes, were gathered together, and led him into their council, saying,

⁶⁶ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

⁶⁷If *thou* art the Christ, tell us. And he said to them, If I tell you, ye will not at all believe;

⁶⁷ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

⁶⁸and if I should ask [you], ye would not answer me at all, nor let me go;

⁶⁸וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

⁶⁹but henceforth shall the Son of man be sitting on the right hand of the power of God.

⁶⁹אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

⁷⁰And they all said, *Thou* then art the Son of God? And he said to them, *Ye* say that I am.

⁷⁰ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

⁷¹And they said, What need have we any more of witness, for we have heard ourselves out of his mouth?

⁷¹ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃