1But on the morrow of the sabbath, very early indeed in the morning, they came to the tomb, bringing the aromatic spices which they had prepared.
1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
2And they found the stone rolled away from the sepulchre.
2וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
3And when they had entered they found not the body of the Lord Jesus.
3ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃
4And it came to pass as they were in perplexity about it, that behold, two men suddenly stood by them in shining raiment.
4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5And as they were filled with fear and bowed their faces to the ground, they said to them, Why seek ye the living one among the dead?
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃
6He is not here, but is risen: remember how he spoke to you, being yet in Galilee,
6איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
7saying, The Son of man must be delivered up into the hands of sinners, and be crucified, and rise the third day.
7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8And they remembered his words;
8ותזכרנה את דבריו׃
9and, returning from the sepulchre, related all these things to the eleven and to all the rest.
9ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃
10Now it was Mary of Magdala, and Johanna, and Mary the [mother] of James, and the others with them, who told these things to the apostles.
10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃
11And their words appeared in their eyes as an idle tale, and they disbelieved them.
11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
12But Peter, rising up, ran to the sepulchre, and stooping down he sees the linen clothes lying there alone, and went away home, wondering at what had happened.
12ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
13And behold, two of them were going on the same day to a village distant sixty stadia from Jerusalem, called Emmaus;
13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
14and they conversed with one another about all these things which had taken place.
14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃
15And it came to pass as they conversed and reasoned, that Jesus himself drawing nigh, went with them;
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃
16but their eyes were holden so as not to know him.
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17And he said to them, What discourses are these which pass between you as ye walk, and are downcast?
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
18And one [of them], named Cleopas, answering said to him, Thou sojournest alone in Jerusalem, and dost not know what has taken place in it in these days?
18ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃
19And he said to them, What things? And they said to him, The things concerning Jesus the Nazaraean, who was a prophet mighty in deed and word before God and all the people;
19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃
20and how the chief priests and our rulers delivered him up to [the] judgment of death and crucified him.
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃
21But *we* had hoped that *he* was [the one] who is about to redeem Israel. But then, besides all these things, it is now, to-day, the third day since these things took place.
21ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
22And withal, certain women from amongst us astonished us, having been very early at the sepulchre,
22והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃
23and, not having found his body, came, saying that they also had seen a vision of angels, who say that he is living.
23ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃
24And some of those with us went to the sepulchre, and found it so, as the women also had said, but him they saw not.
24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25And *he* said to them, O senseless and slow of heart to believe in all that the prophets have spoken!
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃
26Ought not the Christ to have suffered these things and to enter into his glory?
26הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃
27And having begun from Moses and from all the prophets, he interpreted to them in all the scriptures the things concerning himself.
27ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃
28And they drew near to the village where they were going, and *he* made as though he would go farther.
28ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
29And they constrained him, saying, Stay with us, for it is toward evening and the day is declining. And he entered in to stay with them.
29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30And it came to pass as he was at table with them, having taken the bread, he blessed, and having broken it, gave it to them.
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31And their eyes were opened, and they recognised him. And he disappeared from them.
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32And they said to one another, Was not our heart burning in us as he spoke to us on the way, [and] as he opened the scriptures to us?
32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃
33And rising up the same hour, they returned to Jerusalem. And they found the eleven, and those with them, gathered together,
33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃
34saying, The Lord is indeed risen and has appeared to Simon.
34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃
35And they related what [had happened] on the way, and how he was made known to them in the breaking of bread.
35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36And as they were saying these things, he himself stood in their midst, and says to them, Peace [be] unto you.
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37But they, being confounded and being frightened, supposed they beheld a spirit.
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃
38And he said to them, Why are ye troubled? and why are thoughts rising in your hearts?
38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39behold my hands and my feet, that it is *I* myself. Handle me and see, for a spirit has not flesh and bones as ye see me having.
39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃
40And having said this he shewed them his hands and his feet.
40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
41But while they yet did not believe for joy, and were wondering, he said to them, Have ye anything here to eat?
41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃
42And they gave him part of a broiled fish and of a honeycomb;
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43and he took it and ate before them.
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
44And he said to them, These [are] the words which I spoke to you while I was yet with you, that all that is written concerning me in the law of Moses and prophets and psalms must be fulfilled.
44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
45Then he opened their understanding to understand the scriptures,
45אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃
46and said to them, Thus it is written, and thus it behoved the Christ to suffer, and to rise from among the dead the third day;
46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃
47and that repentance and remission of sins should be preached in his name to all the nations beginning at Jerusalem.
47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃
48And *ye* are witnesses of these things.
48ואתם עדים בזאת׃
49And behold, I send the promise of my Father upon you; but do ye remain in the city till ye be clothed with power from on high.
49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
50And he led them out as far as Bethany, and having lifted up his hands, he blessed them.
50ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃
51And it came to pass as he was blessing them, he was separated from them and was carried up into heaven.
51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
52And *they*, having done him homage, returned to Jerusalem with great joy,
52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53and were continually in the temple praising and blessing God.
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃