¹And it came to pass, as the crowd pressed on him to hear the word of God, that he was standing by the lake of Gennesaret:

¹ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃

²and he saw two ships standing by the lake, but the fishermen, having come down from them, were washing their nets.

²וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃

³And getting into one of the ships, which was Simon's, he asked him to draw out a little from the land; and he sat down and taught the crowds out of the ship.

³וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃

⁴But when he ceased speaking, he said to Simon, Draw out into the deep [water] and let down your nets for a haul.

⁴ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃

⁵And Simon answering said to him, Master, having laboured through the whole night we have taken nothing, but at thy word I will let down the net.

⁵ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃

⁶And having done this, they enclosed a great multitude of fishes. And their net broke.

⁶ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃

⁷And they beckoned to their partners who were in the other ship to come and help them, and they came, and filled both the ships, so that they were sinking.

⁷ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃

⁸But Simon Peter, seeing it, fell at Jesus' knees, saying, Depart from me, for I am a sinful man, Lord.

⁸ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃

⁹For astonishment had laid hold on him, and on all those who were with him, at the haul of fishes which they had taken;

⁹כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃

¹⁰and in like manner also on James and John, sons of Zebedee, who were partners with Simon. And Jesus said to Simon, Fear not; henceforth thou shalt be catching men.

¹⁰וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃

¹¹And having run the ships on shore, leaving all they followed him.

¹¹ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃

¹²And it came to pass as he was in one of the cities, that behold, there was a man full of leprosy, and seeing Jesus, falling upon his face, he besought him saying, Lord, if thou wilt, thou art able to cleanse me.

¹²ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃

¹³And stretching forth his hand he touched him, saying, I will; be thou cleansed: and immediately the leprosy departed from him.

¹³וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃

¹⁴And he enjoined him to tell no one; but go, shew thyself to the priest, and offer for thy cleansing as Moses ordained, for a testimony to them.

¹⁴ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃

¹⁵But the report concerning him was spread abroad still more, and great crowds came together to hear, and to be healed from their infirmities.

¹⁵ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃

¹⁶And *he* withdrew himself, and was about in the desert [places] and praying.

¹⁶והוא סר אל המדברות ויתפלל׃

¹⁷And it came to pass on one of the days, that *he* was teaching, and there were Pharisees and doctors of the law sitting by, who were come out of every village of Galilee and Judaea and [out of] Jerusalem; and [the] Lord's power was [there] to heal them.

¹⁷ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃

¹⁸And lo, men bringing upon a couch a man who was paralysed; and they sought to bring him in, and put [him] before him.

¹⁸והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃

¹⁹And not finding what way to bring him in, on account of the crowd, going up on the housetop they let him down through the tiles, with his little couch, into the midst before Jesus.

¹⁹ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃

²⁰And seeing their faith, he said, Man, thy sins are forgiven thee.

²⁰וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃

²¹And the scribes and the Pharisees began to reason [in their minds], saying, Who is this who speaks blasphemies? Who is able to forgive sins but God alone?

²¹ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃

²²But Jesus, knowing their reasonings, answering said to them, Why reason ye in your hearts?

²²וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃

²³which is easier, to say, Thy sins are forgiven thee; or to say, Rise up and walk?

²³מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃

²⁴But that ye may know that the Son of man has power on earth to forgive sins, he said to the paralysed man, I say to thee, Arise, and take up thy little couch and go to thine house.

²⁴אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃

²⁵And immediately standing up before them, having taken up that whereon he was laid, he departed to his house, glorifying God.

²⁵וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃

²⁶And astonishment seized all, and they glorified God, and were filled with fear, saying, We have seen strange things to-day.

²⁶ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃

²⁷And after these things he went forth and saw a tax-gatherer, Levi by name, sitting at the receipt of taxes, and said to him, Follow me.

²⁷ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃

²⁸And having left all, rising up, he followed him.

²⁸ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃

²⁹And Levi made a great entertainment for him in his house, and there was a great crowd of tax-gatherers and others who were at table with them.

²⁹ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃

³⁰And their scribes and the Pharisees murmured at his disciples, saying, Why do ye eat and drink with tax-gatherers and sinners?

³⁰]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃

³¹And Jesus answering said to them, They that are in sound health have not need of a physician, but those that are ill.

³¹]13-03[׃

³²I am not come to call righteous [persons], but sinful [ones] to repentance.

³²לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

³³And they said to him, Why do the disciples of John fast often and make supplications, in like manner those also of the Pharisees, but thine eat and drink?

³³ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃

³⁴And he said to them, Can ye make the sons of the bridechamber fast when the bridegroom is with them?

³⁴ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃

³⁵But days will come when also the bridegroom will have been taken away from them; then shall they fast in those days.

³⁵ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃

³⁶And he spoke also a parable to them: No one puts a piece of a new garment upon an old garment, otherwise he will both rend the new, and the piece which is from the new will not suit with the old.

³⁶וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃

³⁷And no one puts new wine into old skins, otherwise the new wine will burst the skins, and it will be poured out, and the skins will be destroyed;

³⁷ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃

³⁸but new wine is to be put into new skins, and both are preserved.

³⁸אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

³⁹And no one having drunk old wine [straightway] wishes for new, for he says, The old is better.

³⁹ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃