1And rising up thence he comes into the coasts of Judaea, and the other side of the Jordan. And again crowds come together to him, and, as he was accustomed, again he taught them.
1ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
2And Pharisees coming to [him] asked him, Is it lawful for a man to put away [his] wife? (tempting him).
2ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
3But he answering said to them, What did Moses command you?
3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
4And they said, Moses allowed to write a bill of divorce, and to put away.
4ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
5And Jesus answering said to them, In view of your hard-heartedness he wrote this commandment for you;
5ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃
6but from [the] beginning of [the] creation God made them male and female.
6אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃
7For this cause a man shall leave his father and mother and shall be united to his wife,
7על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃
8and the two shall be one flesh: so that they are no longer two but one flesh.
8והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃
9What therefore God has joined together, let not man separate.
9לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
10And again in the house the disciples asked him concerning this.
10ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
11And he says to them, Whosoever shall put away his wife and shall marry another, commits adultery against her.
11ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
12And if a woman put away her husband and shall marry another, she commits adultery.
12ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
13And they brought little children to him that he might touch them. But the disciples rebuked those that brought [them].
13ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃
14But Jesus seeing [it], was indignant, and said to them, Suffer the little children to come to me; forbid them not; for of such is the kingdom of God.
14וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
15Verily I say to you, Whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child, shall in no wise enter into it.
15אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
16And having taken them in his arms, having laid his hands on them, he blessed them.
16ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃
17And as he went forth into the way, a person ran up to [him], and kneeling to him asked him, Good Teacher, what shall I do that I may inherit eternal life?
17ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
18But Jesus said to him, Why callest thou me good? no one is good but one, [that is] God.
18ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19Thou knowest the commandments: Do not commit adultery, Do not kill, Do not steal, Do not bear false witness, Do not defraud, Honour thy father and mother.
19הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃
20And he answering said to him, Teacher, all these things have I kept from my youth.
20ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃
21And Jesus looking upon him loved him, and said to him, One thing lackest thou: go, sell whatever thou hast and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven; and come, follow me, [taking up the cross].
21ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
22But he, sad at the word, went away grieved, for he had large possessions.
22ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃
23And Jesus looking around says to his disciples, How difficultly shall they that have riches enter into the kingdom of God!
23ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24And the disciples were amazed at his words. And Jesus again answering says to them, Children, how difficult it is that those who trust in riches should enter into the kingdom of God!
24ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃
25It is easier for a camel to go through the eye of a needle than for a rich man to enter into the kingdom of God.
25נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26And they were exceedingly astonished, saying to one another, And who can be saved?
26ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃
27But Jesus looking on them says, With men it is impossible, but not with God; for all things are possible with God.
27ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
28Peter began to say to him, Behold, *we* have left all things and have followed thee.
28ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29Jesus answering said, Verily I say to you, There is no one who has left house, or brethren, or sisters, or father, or mother, [or wife], or children, or lands, for my sake and for the sake of the gospel,
29ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
30that shall not receive a hundredfold now in this time: houses, and brethren, and sisters, and mothers, and children, and lands, with persecutions, and in the coming age life eternal.
30אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃
31But many first shall be last, and the last first.
31ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
32And they were in the way going up to Jerusalem, and Jesus was going on before them; and they were amazed, and were afraid as they followed. And taking the twelve again to [him], he began to tell them what was going to happen to him:
32ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
33Behold, we go up to Jerusalem, and the Son of man shall be delivered up to the chief priests and to the scribes, and they shall condemn him to death, and shall deliver him up to the nations:
33הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
34and they shall mock him, and shall scourge him, and shall spit upon him, and shall kill him; and after three days he shall rise again.
34ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
35And there come to him James and John, the sons of Zebedee, saying [to him], Teacher, we would that whatsoever we may ask thee, thou wouldst do it for us.
35ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃
36And he said to them, What would ye that I should do for you?
36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
37And they said to him, Give to us that we may sit, one on thy right hand, and one on thy left hand, in thy glory.
37ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
38And Jesus said to them, Ye do not know what ye ask. Are ye able to drink the cup which *I* drink, or be baptised with the baptism that *I* am baptised with?
38ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃
39And they said to him, We are able. And Jesus said to them, The cup that *I* drink ye will drink and with the baptism that *I* am baptised with ye will be baptised,
39ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃
40but to sit on my right hand or on my left is not mine to give, but for those for whom it is prepared.
40אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃
41And the ten having heard [of it], began to be indignant about James and John.
41ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
42But Jesus having called them to [him], says to them, Ye know that those who are esteemed to rule over the nations exercise lordship over them; and their great men exercise authority over them;
42ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43but it is not thus among you; but whosoever would be great among you, shall be your minister;
43ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44and whosoever would be first of you shall be bondman of all.
44והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
45For also the Son of man did not come to be ministered to, but to minister, and give his life a ransom for many.
45כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
46And they come to Jericho, and as he was going out from Jericho, and his disciples and a large crowd, the son of Timaeus, Bartimaeus, the blind [man], sat by the wayside begging.
46ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃
47And having heard that it was Jesus the Nazaraean, he began to cry out and to say, O Son of David, Jesus, have mercy on me.
47וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃
48And many rebuked him, that he might be silent; but he cried so much the more, Son of David, have mercy on me.
48ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
49And Jesus, standing still, desired him to be called. And they call the blind [man], saying to him, Be of good courage, rise up, he calls thee.
49ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃
50And, throwing away his garment, he started up and came to Jesus.
50וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃
51And Jesus answering says to him, What wilt thou that I shall do to thee? And the blind [man] said to him, Rabboni, that I may see.
51ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
52And Jesus said to him, Go, thy faith has healed thee. And he saw immediately, and followed him in the way.
52ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃