¹Then Jesus spoke to the crowds and to his disciples,

¹אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃

²saying, The scribes and the Pharisees have set themselves down in Moses' seat:

²על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

³all things therefore, whatever they may tell you, do and keep. But do not after their works, for they say and do not,

³לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

⁴but bind burdens heavy and hard to bear, and lay them on the shoulders of men, but will not move them with their finger.

⁴כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

⁵And all their works they do to be seen of men: for they make broad their phylacteries and enlarge the borders [of their garments],

⁵ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

⁶and love the chief place in feasts and the first seats in the synagogues,

⁶ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

⁷and salutations in the market-places, and to be called of men, Rabbi, Rabbi.

⁷ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

⁸But *ye*, be not ye called Rabbi; for one is your instructor, and all *ye* are brethren.

⁸אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

⁹And call not [any one] your father upon the earth; for one is your Father, he who is in the heavens.

⁹ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

¹⁰Neither be called instructors, for one is your instructor, the Christ.

¹⁰גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

¹¹But the greatest of you shall be your servant.

¹¹והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

¹²And whoever shall exalt himself shall be humbled, and whoever shall humble himself shall be exalted.

¹²כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

¹³But woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites, for ye shut up the kingdom of the heavens before men; for *ye* do not enter, nor do ye suffer those that are entering to go in.

¹³אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

¹⁵Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, for ye compass the sea and the dry [land] to make one proselyte, and when he is become [such], ye make him twofold more [the] son of hell than yourselves.

¹⁴אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

¹⁶Woe to you, blind guides, who say, Whosoever shall swear by the temple, it is nothing; but whosoever shall swear by the gold of the temple, he is a debtor.

¹⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

¹⁷Fools and blind, for which is greater, the gold, or the temple which sanctifies the gold?

¹⁶אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

¹⁸And, Whosoever shall swear by the altar, it is nothing; but whosoever shall swear by the gift that is upon it is a debtor.

¹⁷אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃

¹⁹[Fools and] blind ones, for which is greater, the gift, or the altar which sanctifies the gift?

¹⁸ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

²⁰He therefore that swears by the altar swears by it and by all things that are upon it.

¹⁹אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

²¹And he that swears by the temple swears by it and by him that dwells in it.

²⁰לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

²²And he that swears by heaven swears by the throne of God and by him that sits upon it.

²¹והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

²³Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, for ye pay tithes of mint and anise and cummin, and ye have left aside the weightier matters of the law, judgment and mercy and faith: these ye ought to have done and not have left those aside.

²²והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

²⁴Blind guides, who strain out the gnat, but drink down the camel.

²³אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

²⁵Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, for ye make clean the outside of the cup and of the dish, but within they are full of rapine and intemperance.

²⁴מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

²⁶Blind Pharisee, make clean first the inside of the cup and of the dish, that their outside also may become clean.

²⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

²⁷Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, for ye are like whited sepulchres, which appear beautiful outwardly, but within are full of dead men's bones and all uncleanness.

²⁶פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃

²⁸Thus also *ye*, outwardly ye appear righteous to men, but within are full of hypocrisy and lawlessness.

²⁷אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃

²⁹Woe to you, scribes and Pharisees, hypocrites, for ye build the sepulchres of the prophets and adorn the tombs of the just,

²⁸ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

³⁰and ye say, If we had been in the days of our fathers we would not have been partakers with them in the blood of the prophets.

²⁹אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃

³¹So that ye bear witness of yourselves that ye are sons of those who slew the prophets:

³⁰ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

³²and *ye*, fill ye up the measure of your fathers.

³¹ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

³³Serpents, offspring of vipers, how should ye escape the judgment of hell?

³²אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃

³⁴Therefore, behold, *I* send unto you prophets, and wise men, and scribes; and [some] of them ye will kill and crucify, and [some] of them ye will scourge in your synagogues, and will persecute from city to city;

³³נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

³⁵so that all righteous blood shed upon the earth should come upon *you*, from the blood of righteous Abel to the blood of Zacharias son of Barachias, whom ye slew between the temple and the altar.

³⁴לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

³⁶Verily I say unto you, All these things shall come upon this generation.

³⁵למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

³⁷Jerusalem, Jerusalem, [the city] that kills the prophets and stones those that are sent unto her, how often would I have gathered thy children as a hen gathers her chickens under her wings, and ye would not!

³⁶אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃

³⁸Behold, your house is left unto you desolate;

³⁷ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

³⁹for I say unto you, Ye shall in no wise see me henceforth until ye say, Blessed [be] he that comes in the name of [the] Lord.

³⁸הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

³⁹כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃