¹[There is] then now no condemnation to those in Christ Jesus.

¹על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

²For the law of the Spirit of life in Christ Jesus has set me free from the law of sin and of death.

²כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

³For what the law could not do, in that it was weak through the flesh, God, having sent his own Son, in likeness of flesh of sin, and for sin, has condemned sin in the flesh,

³כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃

⁴in order that the righteous requirement of the law should be fulfilled in us, who do not walk according to flesh but according to Spirit.

⁴למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

⁵For they that are according to flesh mind the things of the flesh; and they that are according to Spirit, the things of the Spirit.

⁵כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃

⁶For the mind of the flesh [is] death; but the mind of the Spirit life and peace.

⁶כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

⁷Because the mind of the flesh is enmity against God: for it is not subject to the law of God; for neither indeed can it be:

⁷יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

⁸and they that are in flesh cannot please God.

⁸ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

⁹But *ye* are not in flesh but in Spirit, if indeed God's Spirit dwell in you; but if any one has not [the] Spirit of Christ *he* is not of him:

⁹ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

¹⁰but if Christ be in you, the body is dead on account of sin, but the Spirit life on account of righteousness.

¹⁰ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

¹¹But if the Spirit of him that has raised up Jesus from among [the] dead dwell in you, he that has raised up Christ from among [the] dead shall quicken your mortal bodies also on account of his Spirit which dwells in you.

¹¹ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

¹²So then, brethren, we are debtors, not to the flesh, to live according to flesh;

¹²לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃

¹³for if ye live according to flesh, ye are about to die; but if, by the Spirit, ye put to death the deeds of the body, ye shall live:

¹³כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

¹⁴for as many as are led by [the] Spirit of God, *these* are sons of God.

¹⁴כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

¹⁵For ye have not received a spirit of bondage again for fear, but ye have received a spirit of adoption, whereby we cry, Abba, Father.

¹⁵כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃

¹⁶The Spirit itself bears witness with our spirit, that we are children of God.

¹⁶והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃

¹⁷And if children, heirs also: heirs of God, and Christ's joint heirs; if indeed we suffer with [him], that we may also be glorified with [him].

¹⁷ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

¹⁸For I reckon that the sufferings of this present time are not worthy [to be compared] with the coming glory to be revealed to us.

¹⁸כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

¹⁹For the anxious looking out of the creature expects the revelation of the sons of God:

¹⁹כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

²⁰for the creature has been made subject to vanity, not of its will, but by reason of him who has subjected [the same], in hope

²⁰כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃

²¹that the creature itself also shall be set free from the bondage of corruption into the liberty of the glory of the children of God.

²¹אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃

²²For we know that the whole creation groans together and travails in pain together until now.

²²כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

²³And not only [that], but even *we* ourselves, who have the first-fruits of the Spirit, we also ourselves groan in ourselves, awaiting adoption, [that is] the redemption of our body.

²³ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃

²⁴For we have been saved in hope; but hope seen is not hope; for what any one sees, why does he also hope?

²⁴כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃

²⁵But if what we see not we hope, we expect in patience.

²⁵אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃

²⁶And in like manner the Spirit joins also its help to our weakness; for we do not know what we should pray for as is fitting, but the Spirit itself makes intercession with groanings which cannot be uttered.

²⁶וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃

²⁷But he who searches the hearts knows what [is] the mind of the Spirit, because he intercedes for saints according to God.

²⁷והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃

²⁸But we *do* know that all things work together for good to those who love God, to those who are called according to purpose.

²⁸והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃

²⁹Because whom he has foreknown, he has also predestinated [to be] conformed to the image of his Son, so that he should be [the] firstborn among many brethren.

²⁹כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃

³⁰But whom he has predestinated, these also he has called; and whom he has called, these also he has justified; but whom he has justified, these also he has glorified.

³⁰ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃

³¹What shall we then say to these things? If God [be] for us, who against us?

³¹ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃

³²He who, yea, has not spared his own Son, but delivered him up for us all, how shall he not also with him grant us all things?

³²אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

³³Who shall bring an accusation against God's elect? [It is] God who justifies:

³³מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

³⁴who is he that condemns? [It is] Christ who has died, but rather has been [also] raised up; who is also at the right hand of God; who also intercedes for us.

³⁴ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

³⁵Who shall separate us from the love of Christ? tribulation or distress, or persecution, or famine, or nakedness, or danger, or sword?

³⁵מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃

³⁶According as it is written, For thy sake we are put to death all the day long; we have been reckoned as sheep for slaughter.

³⁶ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

³⁷But in all these things we more than conquer through him that has loved us.

³⁷אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃

³⁸For I am persuaded that neither death, nor life, nor angels, nor principalities, nor things present, nor things to come, nor powers,

³⁸ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃

³⁹nor height, nor depth, nor any other creature, shall be able to separate us from the love of God, which [is] in Christ Jesus our Lord.

³⁹לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃