¹Kaj li eniris en Jerihxon kaj gxin trapasis.

¹ויבוא ויעבר ביריחו׃

²Kaj jen viro, nomata Zakhxeo; kaj li estis cxefimpostisto, kaj li estis ricxa.

²והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

³Kaj li penis vidi Jesuon, kia homo li estas; kaj li ne povis pro la homamaso, cxar li estis malgranda je staturo.

³ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

⁴Kaj antauxkurinte antauxen, li supreniris sur sikomorarbon, por lin vidi; cxar li estis preterpasonta tie.

⁴ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

⁵Kaj kiam Jesuo venis al la loko, li suprenrigardis, kaj diris al li:Zakhxeo, rapide malsupreniru, cxar hodiaux mi devas logxi en via domo.

⁵ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

⁶Kaj li rapide malsupreniris, kaj akceptis lin gxoje.

⁶וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

⁷Kaj vidinte, cxiuj murmuris, dirante:CXe pekulo li eniris, por gasti.

⁷וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

⁸Kaj Zakhxeo, starante, diris al la Sinjoro:Jen duonon de miaj posedajxoj, Sinjoro, mi donacas al la malricxuloj; kaj se el iu mi maljuste eldevigis ion, mi redonas kvaroblon.

⁸ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

⁹Kaj Jesuo diris al li:Hodiaux venis savo al cxi tiu domo, cxar li ankaux estas filo de Abraham.

⁹ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

¹⁰CXar la Filo de homo venis, por sercxi kaj savi la perditajxon.

¹⁰כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

¹¹Kaj kiam oni auxdis tion, li parolis ankoraux parabolon, cxar li estis proksime al Jerusalem, kaj oni supozis, ke la regno de Dio tuj aperos.

¹¹ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

¹²Li do diris:Unu nobelo forvojagxis en malproksiman landon, por ricevi al si regnon, kaj reveni.

¹²על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

¹³Kaj vokinte al si dek siajn servistojn, li donis al ili dek min�ojn, kaj diris al ili:Negocadu, gxis mi revenos.

¹³ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

¹⁴Sed liaj regnanoj lin malamis, kaj sendis delegitaron post li, dirante:Ni ne volas, ke tiu viro regxu super ni.

¹⁴ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

¹⁵Kaj kiam li revenis, ricevinte la regnon, li ordonis voki al li tiujn servistojn, al kiuj li donis la monon, por ke li sciigxu, kiom ili gajnis per negocado.

¹⁵ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

¹⁶Kaj venis la unua, kaj diris:Sinjoro, via min�o produktis dek min�ojn.

¹⁶ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

¹⁷Kaj li diris al li:Bonege, bona servisto; cxar vi estis fidela en tre malgranda afero, havu auxtoritaton super dek urboj.

¹⁷ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

¹⁸Kaj venis la dua, kaj diris:Sinjoro, via min�o faris kvin min�ojn.

¹⁸ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

¹⁹Li diris ankaux al tiu:Vi ankaux estu super kvin urboj.

¹⁹ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

²⁰Kaj alia venis, kaj diris:Sinjoro, jen via min�o, kiun mi konservis, flankemetitan en visxtuko;

²⁰ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

²¹cxar mi vin timis, cxar vi estas homo severa; vi prenas tion, kion vi ne demetis, kaj rikoltas tion, kion vi ne semis.

²¹מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

²²Li diris al li:El via propra busxo mi vin jugxos, vi malbona servisto. Vi sciis, ke mi estas homo severa, kiu prenas tion, kion mi ne demetis, kaj rikoltas tion, kion mi ne semis;

²²ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

²³kial do vi ne donis mian monon en bankon, por ke, reveninte, mi postulu gxin kun procento?

²³ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

²⁴Kaj li diris al la apudstarantoj:Forprenu de li la min�on, kaj donu gxin al tiu, kiu havas la dek min�ojn.

²⁴ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

²⁵(Kaj ili diris al li:Sinjoro, li havas dek min�ojn.)

²⁵ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

²⁶Mi diras al vi, ke al cxiu, kiu havas, estos donite; kaj for de tiu, kiu ne havas, estos prenita ecx tio, kion li havas.

²⁶הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

²⁷Cetere tiujn miajn malamikojn, kiuj ne volis, ke mi regxu super ili, konduku cxi tien, kaj mortigu ilin antaux mi.

²⁷אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

²⁸Kaj tion dirinte, li ekiris antauxe, suprenirante al Jerusalem.

²⁸ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

²⁹Kaj kiam li alproksimigxis al Betfage kaj Betania, apud la monto nomata Olivarba, li sendis du el siaj discxiploj,

²⁹ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

³⁰dirante:Iru en la kontrauxan vilagxon, en kiu, enirante, vi trovos azenidon ligitan, sur kiu neniu iam ankoraux sidis; gxin malligu kaj alkonduku.

³⁰לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

³¹Kaj se iu demandos al vi:Kial vi gxin malligas? parolu jene:La Sinjoro gxin bezonas.

³¹וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

³²Kaj la senditoj foriris, kaj trovis, gxuste kiel li diris al ili.

³²וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

³³Kaj dum ili malligis la azenidon, gxiaj posedantoj diris al ili:Kial vi malligas la azenidon?

³³ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

³⁴Kaj ili diris:La Sinjoro gxin bezonas.

³⁴ויאמרו האדון צריך לו׃

³⁵Kaj ili alkondukis gxin al Jesuo; kaj jxetinte siajn vestojn sur la azenidon, ili sidigis Jesuon sur gxin.

³⁵ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

³⁶Kaj dum li iris, ili sternis siajn vestojn sur la vojo.

³⁶ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

³⁷Kaj kiam li jam alproksimigxis, malsuprenironte la deklivon de la monto Olivarba, la tuta amaso de la discxiploj komencis gxoji kaj lauxdi Dion per lauxta vocxo pro cxiuj potencajxoj, kiujn ili vidis;

³⁷ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

³⁸dirante:Estu benata la Regxo, kiu venas en la nomo de la Eternulo; paco en la cxielo kaj gloro en la supera alto.

³⁸ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

³⁹Kaj iuj Fariseoj el la homamaso diris al li:Majstro, admonu viajn discxiplojn.

³⁹ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

⁴⁰Kaj responde li diris:Mi diras al vi, ke se cxi tiuj silentos, la sxtonoj ekkrios.

⁴⁰ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

⁴¹Kaj kiam li alproksimigxis, li rigardis la urbon, kaj ploris pro gxi,

⁴¹ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

⁴²dirante:Ho, se vi mem scius en cxi tiu tago la aferojn apartenantajn al paco! sed nun ili estas kasxitaj for de viaj okuloj.

⁴²לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

⁴³CXar venos sur vin tagoj, kiam viaj malamikoj cxirkauxbaros vin per palisaro, kaj ronde cxirkauxos vin, kaj cxiuflanke premos vin,

⁴³כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

⁴⁴kaj detruos gxis la tero vin, kaj viajn infanojn en vi, kaj ne lasos en vi sxtonon sur sxtono, pro tio, ke vi ne sciis la tempon de via vizitado.

⁴⁴וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

⁴⁵Kaj enirinte en la templon, li komencis elpeli la vendantojn,

⁴⁵ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

⁴⁶dirante al ili:Estas skribite:Mia domo estos domo de pregxo; sed vi faris gxin kaverno de rabistoj.

⁴⁶ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

⁴⁷Kaj li instruis tagon post tago en la templo. Sed la cxefpastroj kaj la skribistoj kaj la cxefoj de la popolo penadis lin pereigi,

⁴⁷ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

⁴⁸kaj ne trovis, kion fari, cxar la tuta popolo tre atente auxskultis lin.

⁴⁸ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃