¹Ja Taavet kõneles selle laulu sõnad Issandale sel ajal, kui Issand oli ta päästnud kõigi ta vaenlaste käest ja Sauli käest.

¹וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃

²Ta ütles nõnda: 'Issand on mu kalju, mu mäelinnus ja mu päästja.

²ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃

³Mu Jumal on mu kalju, kus ma pelgupaika otsin, mu kilp ja abisarv, mu kõrge kants ja varjupaik. Mu päästja, sa päästad mind vägivallast.

³אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃

⁴'Kiidetud olgu Issand!' nõnda ma hüüan ja ma pääsen oma vaenlaste käest.

⁴מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃

⁵Sest surmalained piirasid mind ja nurjatuse jõed tegid mulle hirmu.

⁵כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃

⁶Surmavalla köied ümbritsesid mind, surma võrgud sattusid mu ette.

⁶חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃

⁷Oma kitsikuses ma hüüdsin Issandat ja kisendasin oma Jumala poole. Ta kuulis mu häält oma templist ja mu appihüüd jõudis ta kõrvu.

⁷בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃

⁸Siis värises ja vabises maa, taeva alused kõikusid ja põrusid, sest ta viha süttis.

⁸ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃

⁹Suits tõusis ta sõõrmeist ja tuli ta suust oli neelamas, tulised söed lõõmasid tema seest.

⁹עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃

¹⁰Ta vajutas taeva ja tuli maha, ja ta jalge all oli tume pilv.

¹⁰ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃

¹¹Ta sõitis keerubi peal ja lendas ning teda nähti tuule tiibadel.

¹¹וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃

¹²Ta pani onniks enese ümber pimeduse, mustavad veed, paksud pilved.

¹²וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃

¹³Kumast tema ees lõõmasid tulised söed.

¹³מנגה נגדו בערו גחלי אש׃

¹⁴Issand müristas taevast ja Kõigekõrgem andis kuulda oma häält.

¹⁴ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃

¹⁵Ta ambus nooli ja pillutas neid, heitis välke ja pani need sähvima.

¹⁵וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃

¹⁶Siis said nähtavaks mere sügavused, maailma alused paljastusid Issanda sõitluse läbi tema sõõrmete tuule puhangust.

¹⁶ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃

¹⁷Ta ulatas kõrgusest käe, ta võttis minu, ta tõmbas mu välja suurest veest.

¹⁷ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃

¹⁸Ta päästis minu mu tugeva vaenlase käest, mu vihkajate käest, sest nad olid minust vägevamad.

¹⁸יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃

¹⁹Nad tulid mu kallale mu õnnetuse päeval, aga Issand oli mulle toeks.

¹⁹יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃

²⁰Ta tõi mu välja avarusse, ta päästis minu, sest tal oli minust hea meel.

²⁰ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃

²¹Issand teeb mulle head mu õigust mööda, ta tasub mulle mu käte puhtust mööda.

²¹יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃

²²Sest ma hoidsin Issanda teid ega taganenud õelasti Jumalast.

²²כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃

²³Sest kõik ta seadlused on mu ees ja ma ei hüljanud tema määrusi.

²³כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃

²⁴Ma olin laitmatu tema ees ja hoidusin oma pahateost.

²⁴ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃

²⁵Seepärast Issand tasus mulle mu õigust mööda, mu puhtust mööda tema silma ees.

²⁵וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃

²⁶Heldele sa osutad heldust, laitmatu mehe vastu sa oled laitmatu;

²⁶עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃

²⁷puhta vastu sa oled puhas ja kõvera vastu sa osutud keeruliseks.

²⁷עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃

²⁸Sa päästad viletsa rahva, aga sinu silmad on suureliste vastu, sa alandad nad.

²⁸ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃

²⁹Sest sina, Issand, oled mu lamp, ja Issand valgustab mu pimedust.

²⁹כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃

³⁰Sest sinuga ma jooksen väehulga kallale, oma Jumalaga ma hüppan üle müüri.

³⁰כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃

³¹Jumala tee on laitmatu, Issanda kõne on sulatatud puhtaks; tema on kilbiks kõigile, kes tema juures pelgupaika otsivad.

³¹האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃

³²Sest kes on Jumal peale Issanda? Ja kes muu on kalju, kui mitte meie Jumal?

³²כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃

³³Jumal on mu tugev paik ja vägi, tema teeb laitmatuks mu tee.

³³האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃

³⁴Ta teeb mu jalad emahirve jalgade sarnaseks ja paneb mind seisma mu kõrgustikele.

³⁴משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃

³⁵Ta õpetab mu käsi sõdima ja mu käsivart vaskambu vinnastama.

³⁵מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃

³⁶Sa annad mulle oma päästekilbi ja su alandus teeb mind suureks.

³⁶ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃

³⁷Sa teed maa avaraks mu sammule, et mu luupeksed ei libiseks.

³⁷תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃

³⁸Ma tahan jälitada oma vaenlasi ja nad hävitada ega taha tulla tagasi enne, kui olen teinud neile lõpu.

³⁸ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃

³⁹Ma tahan teha neile lõpu ja nad purustada, nõnda et nad enam ei tõuse, vaid langevad mu jalge alla.

³⁹ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃

⁴⁰Sa vöötad mind rammuga sõja jaoks, sa surud kokku mu alla need, kes tõusevad mu vastu.

⁴⁰ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃

⁴¹Sa pöörad minu poole mu vaenlaste selja, ma hävitan oma vihamehed.

⁴¹ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃

⁴²Nad vaatavad ümber, aga päästjat ei ole; hüüavad Issanda poole, aga ta ei vasta neile.

⁴²ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃

⁴³Nüüd ma hõõrun nad pihuks nagu maa tolmu; ma põrmustan ja sõtkun nad puruks nagu tänavate pori.

⁴³ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃

⁴⁴Sina päästad minu mu rahva riidlemistest; sa hoiad mind paganate peaks. Rahvad, keda ma ei tunne, hakkavad mind teenima.

⁴⁴ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃

⁴⁵Võõra rahva lapsed meelitavad mind, kuulduste peale nad kuulevad mu sõna.

⁴⁵בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃

⁴⁶Võõra rahva lapsed nõrkevad ja nad vöötavad endid oma linnustest välja tulles.

⁴⁶בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃

⁴⁷Issand elab, kiidetud olgu mu kalju! Ülistatud olgu Jumal, mu päästekalju,

⁴⁷חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃

⁴⁸Jumal, kes mulle annab kättemaksmise ja alistab mulle rahvad,

⁴⁸האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃

⁴⁹sina, kes viid mind ära mu vaenlaste käest, tõstad mind kõrgele mu vastaste eest ja vabastad minu vägivalla meeste käest.

⁴⁹ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃

⁵⁰Sellepärast ma tänan sind, Issand, paganate seas ja laulan kiitust su nimele,

⁵⁰על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃

⁵¹kes teed suureks oma kuninga õnne ning osutad heldust oma võitule, Taavetile ja tema soole igavesti!'

⁵¹מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃