¹Te ei tohi enestele teha ebajumalaid ega nikerdatud kuju, ärge püstitage enestele ühtki sammast ja ärge pange oma maale kummardamiseks kivist kuju, sest mina olen Issand, teie Jumal!

¹לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃

²Pidage minu hingamispäevi ja kartke mu pühamut! Mina olen Issand!

²את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

³Kui te käite mu seaduste järgi ning peate mu käske ja teete nende järgi,

³אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃

⁴siis ma annan teile vihma õigel ajal ning maa annab oma saagi ja puud väljal annavad oma vilja;

⁴ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃

⁵rehepeks kestab teil viinamarjalõikuseni ja viinamarjalõikus kestab külviajani: te saate leiba süüa küllastuseni ja elada oma maal julgesti.

⁵והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃

⁶Ja mina annan maale rahu, te saate magada ja ükski ei hirmuta teid; ma hävitan maalt kurjad metsloomad ja mõõk ei käi üle teie maast.

⁶ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃

⁷Te ajate taga oma vaenlasi ja need langevad teie ees mõõga läbi.

⁷ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃

⁸Viis teie seast ajavad taga sadat ja sada teie seast ajavad taga kümmet tuhandet, ja teie vaenlased langevad teie ees mõõga läbi.

⁸ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃

⁹Ma pöördun teie poole ja teen teid viljakaks, lasen teid saada arvurikkaks ja jõustan oma lepingu teiega.

⁹ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃

¹⁰Teile jätkub söömiseks vana, mullust vilja ja uudse pärast peate välja viskama mulluse.

¹⁰ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃

¹¹Ma panen oma eluaseme teie keskele ja mu hing ei põlga teid ära.

¹¹ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃

¹²Ma käin teie keskel ja olen teie Jumal, ja teie peate olema mu rahvas.

¹²והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃

¹³Mina olen Issand, teie Jumal, kes tõi teid ära Egiptusemaalt, et te ei oleks enam nende orjad; ma murdsin katki teie ikkepuud ja panin teid käima püstipäi.

¹³אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃

¹⁴Aga kui te ei kuula mind ega tee kõigi nende käskude järgi,

¹⁴ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃

¹⁵vaid hülgate mu määrused ja teie hinged põlgavad mu seadlusi, nõnda et te ei tee kõigi mu käskude järgi, vaid tühistate mu lepingu,

¹⁵ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃

¹⁶siis teen ka mina teiega sedasama ja saadan teie kallale ootamatu kohkumise, kõhetustõve ja palaviku, mis kustutab silmad ja närib hinge; ja te külvate ilmaaegu oma seemet, sest teie vaenlased söövad selle.

¹⁶אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃

¹⁷Ja ma pööran oma palge teie vastu ning teie vaenlane lööb teid; teie vihamehed hakkavad valitsema teie üle ja te põgenete, isegi kui keegi teid taga ei aja.

¹⁷ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃

¹⁸Ja kui te sellest hoolimata ei kuula mind, siis ma karistan teid veel seitse korda enam teie pattude pärast.

¹⁸ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃

¹⁹Ma murran teie ülbe kõrkuse ja teen teie taeva raua ja teie maa vase sarnaseks.

¹⁹ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃

²⁰Siis teie ramm kulub asjata, teie maa ei anna enam saaki ja maa puud ei kanna vilja.

²⁰ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

²¹Ja kui te siiski teete mulle vastuoksa ega taha mind kuulda, siis ma nuhtlen teid veel seitsmekordselt teie pattude pärast.

²¹ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃

²²Ma läkitan teie kallale metsloomad, kes teevad teid lapsetuks, murravad teie kariloomad ja vähendavad teid endid, nõnda et teie teed jäävad tühjaks.

²²והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃

²³Aga kui te sellest veel ei lase endid minu poolt hoiatada ja teete mulle ikka vastuoksa,

²³ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

²⁴siis teen minagi teile vastuoksa ja mina löön teid seitsmekordselt teie pattude pärast.

²⁴והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃

²⁵Ma saadan teie kallale tasumismõõga, mis tasub kätte lepingu rikkumise eest. Ja kui te siis kogunete oma linnadesse, läkitan mina teie keskele katku ja teid antakse vaenlase kätte.

²⁵והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃

²⁶Kui ma murran katki teie leivatoe, siis küpsetavad teie leiba kümme naist ühes ahjus; nad annavad teie leiva tagasi kaalu järgi, ja kui te sööte, siis teie kõhud ei saa täis.

²⁶בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃

²⁷Aga kui te seejuures veel ei kuula mind ja teete mulle vastuoksa,

²⁷ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

²⁸siis teen minagi tulises vihas teile vastuoksa ja karistan teid seitsmekordselt teie pattude pärast.

²⁸והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃

²⁹Te hakkate sööma oma poegade ja tütarde liha.

²⁹ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

³⁰Ma hävitan teie ohvrikünkad ja purustan teie suitsutusaltarid; ma viskan teie laibad teie elutute ebajumalate peale ja mu hing põlastab teid.

³⁰והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃

³¹Ma teen teie linnad varemeiks ja hävitan teie pühamud, ja ma ei salli enam teie meeldivat lõhna.

³¹ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃

³²Jah, mina ise hävitan maa, nõnda et teie vaenlased, kes seal elavad, pööraselt kohkuvad.

³²והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

³³Teid ma aga pillutan rahvaste sekka ja paljastan mõõga teie taga. Teie maa laastatakse ja teie linnad muutuvad varemeiks.

³³ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

³⁴Siis maa saab hüvituse oma puhkeaegade arvel kõigil oma tühjuse päevil ja teie viibides vaenlaste maal. Siis maa puhkab ja saab hüvituse oma puhkeaegade arvel.

³⁴אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃

³⁵Kõigil oma laastatud oleku päevil ta puhkab; puhkus, mida ta ei saanud teie puhkeaegadel, siis kui te elasite seal.

³⁵כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃

³⁶Ja kes teist üle jäävad, nende südamed ma teen araks nende vaenlaste maal: isegi tuules lendleva lehe kahin ajab neid pakku ja nad põgenevad, otsekui põgeneksid mõõga eest. Ja nad langevad maha, olgugi et keegi taga ei aja.

³⁶והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃

³⁷Ja nad komistavad üksteise otsa, just nagu mõõga ees, kuigi keegi taga ei aja. Te ei suuda oma vaenlastele vastu panna.

³⁷וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃

³⁸Te hukkute rahvaste seas ja teid neelab teie vaenlaste maa.

³⁸ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃

³⁹Ja kes teist üle jäävad, hääbuvad oma patusüü pärast oma vaenlaste maal; nad hääbuvad ka oma vanemate patusüü pärast nagu nood.

³⁹והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃

⁴⁰Siis nad tunnistavad oma patusüüd ja oma vanemate patusüüd, truudusetust, mida nad mulle osutasid, samuti, et nad tegid mulle vastuoksa.

⁴⁰והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃

⁴¹Minagi pean tegema neile vastuoksa ja viima nad vaenlaste maale: vahest siis alandab ennast nende ümberlõikamata süda ja nad tunnistavad oma patusüüd.

⁴¹אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃

⁴²Siis ma mõtlen oma lepingule Jaakobi, Iisaki ja Aabrahamiga, ja ma mõtlen ka maale.

⁴²וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃

⁴³Aga esmalt jääb maa nende poolt mahajäetuks ja saab hüvituse oma puhkeaegade arvel, siis kui on neist tühjendatud; ja nad ise peavad tunnistama oma patusüüd, aina sellepärast, et nad on hüljanud mu seadlused ja nende hing on põlanud mu määrusi.

⁴³והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃

⁴⁴Aga isegi siis, kui nad on oma vaenlaste maal, ma ei hülga neid ega põlga täieliku hävituseni, tühistades oma lepingu nendega, sest mina olen Issand, nende Jumal.

⁴⁴ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃

⁴⁵Ja ma mõtlen nende heaks lepingule nende esivanematega, keda ma rahvaste silme all tõin ära Egiptusemaalt, et olla neile Jumalaks. Mina olen Issand!'

⁴⁵וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃

⁴⁶Need on määrused, seadlused ja õpetused, mis Issand Siinai mäel Moosese kaudu andis enese ja Iisraeli laste vahele.

⁴⁶אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃