¹Ja Issand rääkis Moosesega, öeldes:

¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²'Läkita mehi uurima Kaananimaad, mille ma annan Iisraeli lastele; igast nende vanemate suguharust läkitage üks mees, igaüks neist olgu vürst!'

²שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃

³Siis läkitas Mooses Issanda käsul nad Paarani kõrbest; kõik need mehed olid Iisraeli laste peamehed.

³וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה׃

⁴Ja need on nende nimed: Ruubeni suguharust Sammua, Sakkuri poeg;

⁴ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור׃

⁵Siimeoni suguharust Saafat, Hoori poeg;

⁵למטה שמעון שפט בן חורי׃

⁶Juuda suguharust Kaaleb, Jefunne poeg;

⁶למטה יהודה כלב בן יפנה׃

⁷Issaskari suguharust Jigal, Joosepi poeg;

⁷למטה יששכר יגאל בן יוסף׃

⁸Efraimi suguharust Hoosea, Nuuni poeg;

⁸למטה אפרים הושע בן נון׃

⁹Benjamini suguharust Palti, Raafu poeg;

⁹למטה בנימן פלטי בן רפוא׃

¹⁰Sebuloni suguharust Gaddiel, Soodi poeg;

¹⁰למטה זבולן גדיאל בן סודי׃

¹¹Joosepi suguharust, nimelt Manasse suguharust, Gaddi, Suusi poeg;

¹¹למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי׃

¹²Daani suguharust Ammiel, Gemalli poeg;

¹²למטה דן עמיאל בן גמלי׃

¹³Aaseri suguharust Setuur, Miikaeli poeg;

¹³למטה אשר סתור בן מיכאל׃

¹⁴Naftali suguharust Nahbi, Vofsi poeg;

¹⁴למטה נפתלי נחבי בן ופסי׃

¹⁵Gaadi suguharust Geuel, Maaki poeg.

¹⁵למטה גד גאואל בן מכי׃

¹⁶Need olid nende meeste nimed, keda Mooses läkitas maad kuulama. Ja Mooses nimetas Hoosea, Nuuni poja, Joosuaks.

¹⁶אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע׃

¹⁷Ja läkitades neid Kaananimaad uurima, ütles Mooses neile: 'Minge sinna Lõunamaale ja minge üles mäestikku,

¹⁷וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר׃

¹⁸vaadake maad, missugune see on, ja rahvast, kes seal elab: on ta vägev või väeti, on teda pisut või palju?

¹⁸וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב׃

¹⁹Kas maa, kus ta elab, on hea või halb? Missugused on linnad, kus ta elab: kas leerid või kindlused?

¹⁹ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃

²⁰Ja missugune on maa: kas rammus või lahja, kas seal on puid või ei ole? Olge vaprad ja võtke kaasa maa vilju!' Oli parajasti esimeste viinamarjade aeg.

²⁰ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃

²¹Ja nad läksid ning uurisid maad Siini kõrbest kuni Rehobini, Hamati teelahkmeni.

²¹ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת׃

²²Ja nad läksid lõuna poole ning tulid kuni Hebronini; seal olid Ahiman, Seesai ja Talmai, Anaki järeltulijad. Hebron oli ehitatud seitse aastat enne Egiptuse Soani.

²²ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃

²³Siis nad tulid Kobaraorgu ja lõikasid sealt viinapuuväädi üheainsa kobaraga ning kandsid seda kahe mehega põikpuus; nad võtsid ka granaatõunu ja viigimarju.

²³ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים׃

²⁴See paik nimetati Kobaraoruks viinamarjakobara pärast, mille Iisraeli lapsed sealt lõikasid.

²⁴למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל׃

²⁵Ja neljakümne päeva pärast tulid nad tagasi maad kuulamast.

²⁵וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃

²⁶Nad tulid ning läksid Moosese ja Aaroni ja kogu Iisraeli laste koguduse juurde Paarani kõrbe Kaadesisse ning tõid sõnumeid neile ja kogu kogudusele ja näitasid neile maa vilju.

²⁶וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ׃

²⁷Ja nad jutustasid temale ning ütlesid: 'Me jõudsime sellele maale, kuhu sa meid läkitasid. See voolab tõesti piima ja mett, ja siin on selle viljad.

²⁷ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה׃

²⁸Kuid rahvas, kes elab maal, on tugev, ja linnad on kindlustatud ja väga suured. Me nägime seal ka Anaki järeltulijaid.

²⁸אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם׃

²⁹Lõunamaal elavad amalekid, mäestikus elavad hetid, jebuuslased ja emorlased, mererannas ja Jordani ääres elavad kaananlased.'

²⁹עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן׃

³⁰Siis Kaaleb vaigistas rahvast Moosese ees ja ütles: 'Mingem siiski sinna ja vallutagem see, sest me suudame selle alistada!'

³⁰ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה׃

³¹Aga mehed, kes olid käinud koos temaga, ütlesid: 'Me ei või minna selle rahva vastu, sest ta on meist vägevam.'

³¹והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו׃

³²Ja nad levitasid Iisraeli laste ees laimu maa kohta, mida nad olid uurinud, öeldes: 'Maa, mille me uurides läbi käisime, on maa, mis neelab oma elanikud, ja kogu see rahvas, keda me seal nägime, on pikakasvulised inimesed.

³²ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות׃

³³Me nägime seal hiiglasi, Anaki poegi hiiglaste soost: me olime iseendi silmis nagu rohutirtsud ja samasugused olime meie ka nende silmis.'

³³ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃