¹Ja Iisraeli lapsed, terve kogudus, tulid esimeses kuus Siini kõrbe ja rahvas asus Kaadesisse. Seal suri Mirjam ja ta maeti sinna.

¹ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃

²Kogudusel aga ei olnud vett. Siis nad kogunesid Moosese ja Aaroni vastu.

²ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃

³Ja rahvas riidles Moosesega, nad rääkisid ning ütlesid nõnda: 'Oleksime ometi meiegi hinge heitnud, siis kui meie vennad hinge heitsid Issanda ees!

³וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃

⁴Miks tõite Issanda koguduse, meid ja meie loomad, siia kõrbe surema?

⁴ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃

⁵Miks tõite meid ära Egiptusest, tuues meid siia pahasse paika? Ei ole see vilja ega viigimarja, viinapuu ega granaatõuna paik, ja joomiseks ei ole vett!'

⁵ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃

⁶Aga Mooses ja Aaron tulid rahvakogu eest kogudusetelgi ukse ette ja heitsid silmili maha. Siis ilmutas ennast neile Issanda auhiilgus.

⁶ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם׃

⁷Ja Issand rääkis Moosesega, öeldes:

⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

⁸'Võta kepp ja kogu kokku kogudus, sina ja su vend Aaron, ja öelge nende nähes kaljule, et see annaks vett! Sina too neile kaljust vesi välja ning jooda kogudust ja nende loomi!'

⁸קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם׃

⁹Siis Mooses võttis Issanda eest kepi, nagu teda oli kästud.

⁹ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃

¹⁰Ja Mooses ja Aaron kogusid koguduse kalju ette; ja ta ütles neile: 'Kuulge nüüd, te vastupanijad! Kas peame tooma teile vee välja sestsamast kaljust?'

¹⁰ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃

¹¹Siis Mooses tõstis oma käe üles ja lõi oma kepiga kaks korda kaljut, ja palju vett tuli välja ning kogudus ja nende loomad said juua.

¹¹וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃

¹²Aga Issand ütles Moosesele ja Aaronile: 'Sellepärast et te ei uskunud minusse ega pidanud mind pühaks Iisraeli laste silme ees, ei saa teie viia seda kogudust sellele maale, mille mina neile annan!'

¹²ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃

¹³See oli Meriba vesi, kus Iisraeli lapsed riidlesid Issandaga ja tema näitas ennast neile pühana.

¹³המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם׃

¹⁴Kaadesist läkitas Mooses käskjalad Edomi kuninga juurde: 'Nõnda ütleb su vend Iisrael: Sina tead kõiki raskusi, mis meid on tabanud,

¹⁴וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃

¹⁵et meie vanemad läksid alla Egiptusesse ja me asusime kaua aega Egiptuses ja et egiptlased tegid kurja meile ja meie vanemaile.

¹⁵וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃

¹⁶Aga me kisendasime Issanda poole ja tema kuulis meie häält ning läkitas ingli, kes tõi meid Egiptusest välja. Ja vaata, me oleme Kaadesis, linnas su maa piiril.

¹⁶ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃

¹⁷Luba meid nüüd oma maast läbi minna! Me ei lähe läbi põldude ega viinamägede ja me ei joo kaevuvett. Me läheme kuningateed mööda ega pöördu paremat või vasakut kätt, kuni oleme läbinud su maa-ala.'

¹⁷נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃

¹⁸Aga Edom vastas temale: 'Sa ei tohi läbi minna! Muidu ma tulen mõõgaga su vastu.'

¹⁸ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃

¹⁹Ja Iisraeli lapsed ütlesid temale: 'Me läheme maanteed mööda ja kui me joome su vett, mina ja mu loomad, siis ma maksan selle eest. Ei midagi muud, kui et võiksin jala läbi minna!'

¹⁹ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃

²⁰Aga tema vastas: 'Sa ei tohi läbi minna!' Ja Edom läks välja tema vastu hulga rahva ja kindla käega.

²⁰ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃

²¹Kui Edom keeldus lubamast Iisraeli oma maa-alast läbi minna, siis Iisrael pöördus temast eemale.

²¹וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃

²²Ja nad läksid teele Kaadesist. Ja Iisraeli lapsed, terve kogudus, tulid Hoori mäe juurde.

²²ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃

²³Ja Issand rääkis Moosese ja Aaroniga Hoori mäe juures Edomi maa piiril, öeldes:

²³ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר׃

²⁴'Aaron koristatakse oma rahva juurde, sest ta ei pääse sellele maale, mille ma annan Iisraeli lastele, sellepärast et te Meriba vee juures olite tõrksad mu käsu vastu.

²⁴יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה׃

²⁵Võta Aaron ja tema poeg Eleasar ja vii nad Hoori mäele!

²⁵קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃

²⁶Võta Aaronil riided seljast ja pane need selga ta pojale Eleasarile! Aaron koristatakse ära ja ta sureb seal.'

²⁶והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃

²⁷Ja Mooses tegi nõnda, nagu Issand käskis, ja nad läksid üles Hoori mäele terve koguduse nähes.

²⁷ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה׃

²⁸Ja Mooses võttis Aaronil riided seljast ning pani need selga ta pojale Eleasarile. Ja Aaron suri seal mäeharjal, aga Mooses ja Eleasar astusid mäelt alla.

²⁸ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃

²⁹Ja kui terve kogudus nägi, et Aaron oli hinge heitnud, siis nad nutsid Aaroni pärast kolmkümmend päeva, kogu Iisraeli sugu.

²⁹ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃