¹Ja Mooses rääkis Iisraeli lastele kõik, mida Issand oli Moosest käskinud.

¹וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃

²Ja Mooses rääkis Iisraeli laste suguharude peameestega, öeldes: 'Nõnda on Issand käskinud:

²איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃

³Kui keegi mees annab Issandale tõotuse või vannub vande, võttes oma hinge peale loobumistõotuse, siis ei tohi ta murda oma sõna: ta peab tegema kõik, mis ta suust on välja tulnud!

³ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃

⁴Ja kui keegi naine annab Issandale tõotuse ja võtab enesele loobumistõotuse, olles noorpõlves oma isakojas,

⁴ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

⁵ja tema isa kuuleb ta lubadust ja loobumistõotust, mille ta on võtnud oma hinge peale, aga tema isa ei ütle temale sõnagi, siis peavad kõik ta lubadused jääma jõusse, ja kõik loobumistõotused, mis ta on võtnud oma hinge peale, peavad jääma jõusse!

⁵ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃

⁶Aga kui ta isa keelab teda päeval, mil ta seda kuuleb: siis ei jää jõusse ükski ta lubadus ja loobumistõotus, mille ta on võtnud oma hinge peale, ja Issand annab temale andeks, sellepärast et ta isa on teda keelanud.

⁶ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃

⁷Ja kui ta saab mehele ja temal on täita tõotus või mõtlemata sõna huultelt, mille ta on võtnud oma hinge peale,

⁷ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃

⁸ja ta mees kuuleb seda, aga ei lausu temale ühtegi sõna sel päeval, mil ta seda kuuleb, siis peavad jääma jõusse tema lubadused ja loobumistõotused, mis ta on võtnud oma hinge peale!

⁸ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃

⁹Aga kui ta mees sel päeval, mil ta seda kuuleb, keelab teda, siis ta tühistab tema tõotuse, mis tal oli täita, ja selle mõtlemata sõna huultelt, mille ta oli võtnud oma hinge peale, ja Issand annab temale andeks.

⁹ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃

¹⁰Aga lese või hüljatu tõotus, kõik, mis ta on võtnud oma hinge peale, jäägu jõusse!

¹⁰ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃

¹¹Ja kui naine tõotab oma mehe kojas või võtab vandega oma hinge peale loobumistõotuse

¹¹ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

¹²ja tema mees kuuleb, aga ei lausu temale sõnagi ega keela teda, siis jäävad jõusse kõik ta lubadused ja kõik loobumistõotused, mis ta on võtnud oma hinge peale.

¹²ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃

¹³Aga kui ta mees sel päeval, mil ta neid kuuleb, tühistab need täiesti, siis ei jää jõusse ükski ta huultelt tulnud lubadus või hinge peale võetud loobumistõotus. Ta mees on need tühistanud ja Issand annab temale andeks.

¹³כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃

¹⁴Kõiki ta tõotusi ja kõiki vandega antud lubadusi hinge alandamiseks võib ta mees jätta jõusse või tühistada.

¹⁴ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃

¹⁵Aga kui ta mees päevast päeva ei lausu temale sõnagi, siis jätab ta jõusse tema lubadused või kõik ta loobumistõotused, mis tal on täita. Ta jätab need jõusse, sest ta ei ole lausunud temale sõnagi päeval, mil ta neid kuulis.

¹⁵ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃

¹⁶Ja kui ta need siiski tühistab, pärast seda kui ta neid on kuulnud, aga alles hiljem, siis ta peab kandma naise süüd!'

¹⁶אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃

¹⁷Need on seadused, mis Issand andis Moosesele, et need kehtiksid mehe ja ta naise vahel, isa ja ta tütre vahel, kui too on noorpõlves oma isakojas.