¹L'esprit de Dieu fut sur Azaria, fils d'Obed,

¹ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים׃

²et Azaria alla au-devant d'Asa et lui dit: Ecoutez-moi, Asa, et tout Juda et Benjamin! L'Eternel est avec vous quand vous êtes avec lui; si vous le cherchez, vous le trouverez; mais si vous l'abandonnez, il vous abandonnera.

²ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם׃

³Pendant longtemps il n'y a eu pour Israël ni vrai Dieu, ni sacrificateur qui enseignât, ni loi.

³וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה׃

⁴Mais au sein de leur détresse ils sont retournés à l'Eternel, le Dieu d'Israël, ils l'ont cherché, et ils l'ont trouvé.

⁴וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם׃

⁵Dans ces temps-là, point de sécurité pour ceux qui allaient et venaient, car il y avait de grands troubles parmi tous les habitants du pays;

⁵ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות׃

⁶on se heurtait peuple contre peuple, ville contre ville, parce que Dieu les agitait par toutes sortes d'angoisses.

⁶וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה׃

⁷Vous donc, fortifiez-vous, et ne laissez pas vos mains s'affaiblir, car il y aura un salaire pour vos oeuvres.

⁷ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם׃

⁸Après avoir entendu ces paroles et la prophétie d'Obed le prophète, Asa se fortifia et fit disparaître les abominations de tout le pays de Juda et de Benjamin et des villes qu'il avait prises dans la montagne d'Ephraïm, et il restaura l'autel de l'Eternel qui était devant le portique de l'Eternel.

⁸וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה׃

⁹Il rassembla tout Juda et Benjamin, et ceux d'Ephraïm, de Manassé et de Siméon qui habitaient parmi eux, car un grand nombre de gens d'Israël se joignirent à lui lorsqu'ils virent que l'Eternel, son Dieu, était avec lui.

⁹ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו׃

¹⁰Ils s'assemblèrent à Jérusalem le troisième mois de la quinzième année du règne d'Asa.

¹⁰ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש עשרה למלכות אסא׃

¹¹Ce jour-là, ils sacrifièrent à l'Eternel, sur le butin qu'ils avaient amené, sept cents boeufs et sept mille brebis.

¹¹ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים׃

¹²Ils prirent l'engagement de chercher l'Eternel, le Dieu de leurs pères, de tout leur coeur et de toute leur âme;

¹²ויבאו בברית לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם׃

¹³et quiconque ne chercherait pas l'Eternel, le Dieu d'Israël, devait être mis à mort, petit ou grand, homme ou femme.

¹³וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה׃

¹⁴Ils jurèrent fidélité à l'Eternel à voix haute, avec des cris de joie, et au son des trompettes et des cors;

¹⁴וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות׃

¹⁵tout Juda se réjouit de ce serment, car ils avaient juré de tout leur coeur, ils avaient cherché l'Eternel de plein gré, et ils l'avaient trouvé, et l'Eternel leur donna du repos de tous côtés.

¹⁵וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב׃

¹⁶Le roi Asa enleva même à Maaca, sa mère, la dignité de reine, parce qu'elle avait fait une idole pour Astarté. Asa abattit son idole, qu'il réduisit en poussière, et la brûla au torrent de Cédron.

¹⁶וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון׃

¹⁷Mais les hauts lieux ne disparurent point d'Israël, quoique le coeur d'Asa fût en entier à l'Eternel pendant toute sa vie.

¹⁷והבמות לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו׃

¹⁸Il mit dans la maison de Dieu les choses consacrées par son père et par lui-même, de l'argent, de l'or et des vases.

¹⁸ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים׃

¹⁹Il n'y eut point de guerre jusqu'à la trente-cinquième année du règne d'Asa.

¹⁹ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא׃