¹Les apôtres et les frères qui étaient dans la Judée apprirent que les païens avaient aussi reçu la parole de Dieu.

¹וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃

²Et lorsque Pierre fut monté à Jérusalem, les fidèles circoncis lui adressèrent des reproches,

²ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃

³en disant: Tu es entré chez des incirconcis, et tu as mangé avec eux.

³אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃

⁴Pierre se mit à leur exposer d'une manière suivie ce qui s'était passé. Il dit:

⁴ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃

⁵J'étais dans la ville de Joppé, et, pendant que je priais, je tombai en extase et j'eus une vision: un objet, semblable à une grande nappe attachée par les quatre coins, descendait du ciel et vint jusqu'à moi.

⁵מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃

⁶Les regards fixés sur cette nappe, j'examinai, et je vis les quadrupèdes de la terre, les bêtes sauvages, les reptiles, et les oiseaux du ciel.

⁶והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃

⁷Et j'entendis une voix qui me disait: Lève-toi, Pierre, tue et mange.

⁷ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃

⁸Mais je dis: Non, Seigneur, car jamais rien de souillé ni d'impur n'est entré dans ma bouche.

⁸ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃

⁹Et pour la seconde fois la voix se fit entendre du ciel: Ce que Dieu a déclaré pur, ne le regarde pas comme souillé.

⁹ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

¹⁰Cela arriva jusqu'à trois fois; puis tout fut retiré dans le ciel.

¹⁰וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃

¹¹Et voici, aussitôt trois hommes envoyés de Césarée vers moi se présentèrent devant la porte de la maison où j'étais.

¹¹והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃

¹²L'Esprit me dit de partir avec eux sans hésiter. Les six hommes que voici m'accompagnèrent, et nous entrâmes dans la maison de Corneille.

¹²ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃

¹³Cet homme nous raconta comment il avait vu dans sa maison l'ange se présentant à lui et disant: Envoie à Joppé, et fais venir Simon, surnommé Pierre,

¹³ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

¹⁴qui te dira des choses par lesquelles tu seras sauvé, toi et toute ta maison.

¹⁴והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃

¹⁵Lorsque je me fus mis à parler, le Saint-Esprit descendit sur eux, comme sur nous au commencement.

¹⁵וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃

¹⁶Et je me souvins de cette parole du Seigneur: Jean a baptisé d'eau, mais vous, vous serez baptisés du Saint-Esprit.

¹⁶ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃

¹⁷Or, puisque Dieu leur a accordé le même don qu'à nous qui avons cru au Seigneur Jésus-Christ, pouvais-je, moi, m'opposer à Dieu?

¹⁷ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃

¹⁸Après avoir entendu cela, ils se calmèrent, et ils glorifièrent Dieu, en disant: Dieu a donc accordé la repentance aussi aux païens, afin qu'ils aient la vie.

¹⁸ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

¹⁹Ceux qui avaient été dispersés par la persécution survenue à l'occasion d'Etienne allèrent jusqu'en Phénicie, dans l'île de Chypre, et à Antioche, annonçant la parole seulement aux Juifs.

¹⁹והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃

²⁰Il y eut cependant parmi eux quelques hommes de Chypre et de Cyrène, qui, étant venus à Antioche, s'adressèrent aussi aux Grecs, et leur annoncèrent la bonne nouvelle du Seigneur Jésus.

²⁰ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃

²¹La main du Seigneur était avec eux, et un grand nombre de personnes crurent et se convertirent au Seigneur.

²¹ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃

²²Le bruit en parvint aux oreilles des membres de l'Eglise de Jérusalem, et ils envoyèrent Barnabas jusqu'à Antioche.

²²וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃

²³Lorsqu'il fut arrivé, et qu'il eut vu la grâce de Dieu, il s'en réjouit, et il les exhorta tous à rester d'un coeur ferme attachés au Seigneur.

²³ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃

²⁴Car c'était un homme de bien, plein d'Esprit-Saint et de foi. Et une foule assez nombreuse se joignit au Seigneur.

²⁴כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃

²⁵Barnabas se rendit ensuite à Tarse, pour chercher Saul;

²⁵וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃

²⁶et, l'ayant trouvé, il l'amena à Antioche. Pendant toute une année, ils se réunirent aux assemblées de l'Eglise, et ils enseignèrent beaucoup de personnes. Ce fut à Antioche que, pour la première fois, les disciples furent appelés chrétiens.

²⁶ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃

²⁷En ce temps-là, des prophètes descendirent de Jérusalem à Antioche.

²⁷ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃

²⁸L'un d'eux, nommé Agabus, se leva, et annonça par l'Esprit qu'il y aurait une grande famine sur toute la terre. Elle arriva, en effet, sous Claude.

²⁸ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃

²⁹Les disciples résolurent d'envoyer, chacun selon ses moyens, un secours aux frères qui habitaient la Judée.

²⁹ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃

³⁰Ils le firent parvenir aux anciens par les mains de Barnabas et de Saul.

³⁰וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃