¹Il y a un temps pour tout, un temps pour toute chose sous les cieux:

¹לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃

²un temps pour naître, et un temps pour mourir; un temps pour planter, et un temps pour arracher ce qui a été planté;

²עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃

³un temps pour tuer, et un temps pour guérir; un temps pour abattre, et un temps pour bâtir;

³עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃

⁴un temps pour pleurer, et un temps pour rire; un temps pour se lamenter, et un temps pour danser;

⁴עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃

⁵un temps pour lancer des pierres, et un temps pour ramasser des pierres; un temps pour embrasser, et un temps pour s'éloigner des embrassements;

⁵עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃

⁶un temps pour chercher, et un temps pour perdre; un temps pour garder, et un temps pour jeter;

⁶עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃

⁷un temps pour déchirer, et un temps pour coudre; un temps pour se taire, et un temps pour parler;

⁷עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃

⁸un temps pour aimer, et un temps pour haïr; un temps pour la guerre, et un temps pour la paix.

⁸עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃

⁹Quel avantage celui qui travaille retire-t-il de sa peine?

⁹מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃

¹⁰J'ai vu à quelle occupation Dieu soumet les fils de l'homme.

¹⁰ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

¹¹Il fait toute chose bonne en son temps; même il a mis dans leur coeur la pensée de l'éternité, bien que l'homme ne puisse pas saisir l'oeuvre que Dieu fait, du commencement jusqu'à la fin.

¹¹את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃

¹²J'ai reconnu qu'il n'y a de bonheur pour eux qu'à se réjouir et à se donner du bien-être pendant leur vie;

¹²ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃

¹³mais que, si un homme mange et boit et jouit du bien-être au milieu de tout son travail, c'est là un don de Dieu.

¹³וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃

¹⁴J'ai reconnu que tout ce que Dieu fait durera toujours, qu'il n'y a rien à y ajouter et rien à en retrancher, et que Dieu agit ainsi afin qu'on le craigne.

¹⁴ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃

¹⁵Ce qui est a déjà été, et ce qui sera a déjà été, et Dieu ramène ce qui est passé.

¹⁵מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃

¹⁶J'ai encore vu sous le soleil qu'au lieu établi pour juger il y a de la méchanceté, et qu'au lieu établi pour la justice il y a de la méchanceté.

¹⁶ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃

¹⁷J'ai dit en mon coeur: Dieu jugera le juste et le méchant; car il y a là un temps pour toute chose et pour toute oeuvre.

¹⁷אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃

¹⁸J'ai dit en mon coeur, au sujet des fils de l'homme, que Dieu les éprouverait, et qu'eux-mêmes verraient qu'ils ne sont que des bêtes.

¹⁸אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃

¹⁹Car le sort des fils de l'homme et celui de la bête sont pour eux un même sort; comme meurt l'un, ainsi meurt l'autre, ils ont tous un même souffle, et la supériorité de l'homme sur la bête est nulle; car tout est vanité.

¹⁹כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃

²⁰Tout va dans un même lieu; tout a été fait de la poussière, et tout retourne à la poussière.

²⁰הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃

²¹Qui sait si le souffle des fils de l'homme monte en haut, et si le souffle de la bête descend en bas dans la terre?

²¹מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

²²Et j'ai vu qu'il n'y a rien de mieux pour l'homme que de se réjouir de ses oeuvres: c'est là sa part. Car qui le fera jouir de ce qui sera après lui?

²²וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃