¹Jacob se mit en marche, et s'en alla au pays des fils de l'Orient.

¹וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

²Il regarda. Et voici, il y avait un puits dans les champs; et voici, il y avait à côté trois troupeaux de brebis qui se reposaient, car c'était à ce puits qu'on abreuvait les troupeaux. Et la pierre sur l'ouverture du puits était grande.

²וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

³Tous les troupeaux se rassemblaient là; on roulait la pierre de dessus l'ouverture du puits, on abreuvait les troupeaux, et l'on remettait la pierre à sa place sur l'ouverture du puits.

³ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

⁴Jacob dit aux bergers: Mes frères, d'où êtes-vous? Ils répondirent: Nous sommes de Charan.

⁴ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

⁵Il leur dit: Connaissez-vous Laban, fils de Nachor? Ils répondirent: Nous le connaissons.

⁵ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

⁶Il leur dit: Est-il en bonne santé? Ils répondirent: Il est en bonne santé; et voici Rachel, sa fille, qui vient avec le troupeau.

⁶ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

⁷Il dit: Voici, il est encore grand jour, et il n'est pas temps de rassembler les troupeaux; abreuvez les brebis, puis allez, et faites-les paître.

⁷ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

⁸Ils répondirent: Nous ne le pouvons pas, jusqu'à ce que tous les troupeaux soient rassemblés; c'est alors qu'on roule la pierre de dessus l'ouverture du puits, et qu'on abreuve les brebis.

⁸ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

⁹Comme il leur parlait encore, survint Rachel avec le troupeau de son père; car elle était bergère.

⁹עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

¹⁰Lorsque Jacob vit Rachel, fille de Laban, frère de sa mère, et le troupeau de Laban, frère de sa mère, il s'approcha, roula la pierre de dessus l'ouverture du puits, et abreuva le troupeau de Laban, frère de sa mère.

¹⁰ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

¹¹Et Jacob baisa Rachel, il éleva la voix et pleura.

¹¹וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

¹²Jacob apprit à Rachel qu'il était parent de son père, qu'il était fils de Rebecca. Et elle courut l'annoncer à son père.

¹²ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

¹³Dès que Laban eut entendu parler de Jacob, fils de sa soeur, il courut au-devant de lui, il l'embrassa et le baisa, et il le fit venir dans sa maison. Jacob raconta à Laban toutes ces choses.

¹³ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

¹⁴Et Laban lui dit: Certainement, tu es mon os et ma chair. Jacob demeura un mois chez Laban.

¹⁴ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

¹⁵Puis Laban dit à Jacob: Parce que tu es mon parent, me serviras-tu pour rien? Dis-moi quel sera ton salaire.

¹⁵ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

¹⁶Or, Laban avait deux filles: l'aînée s'appelait Léa, et la cadette Rachel.

¹⁶וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

¹⁷Léa avait les yeux délicats; mais Rachel était belle de taille et belle de figure.

¹⁷ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

¹⁸Jacob aimait Rachel, et il dit: Je te servirai sept ans pour Rachel, ta fille cadette.

¹⁸ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

¹⁹Et Laban dit: J'aime mieux te la donner que de la donner à un autre homme. Reste chez moi!

¹⁹ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

²⁰Ainsi Jacob servit sept années pour Rachel: et elles furent à ses yeux comme quelques jours, parce qu'il l'aimait.

²⁰ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

²¹Ensuite Jacob dit à Laban: Donne-moi ma femme, car mon temps est accompli: et j'irai vers elle.

²¹ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

²²Laban réunit tous les gens du lieu, et fit un festin.

²²ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

²³Le soir, il prit Léa, sa fille, et l'amena vers Jacob, qui s'approcha d'elle.

²³ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

²⁴Et Laban donna pour servante à Léa, sa fille, Zilpa, sa servante.

²⁴ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

²⁵Le lendemain matin, voilà que c'était Léa. Alors Jacob dit à Laban: Qu'est-ce que tu m'as fait? N'est-ce pas pour Rachel que j'ai servi chez toi? Pourquoi m'as-tu trompé?

²⁵ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

²⁶Laban dit: Ce n'est point la coutume dans ce lieu de donner la cadette avant l'aînée.

²⁶ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

²⁷Achève la semaine avec celle-ci, et nous te donnerons aussi l'autre pour le service que tu feras encore chez moi pendant sept nouvelles années.

²⁷מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

²⁸Jacob fit ainsi, et il acheva la semaine avec Léa; puis Laban lui donna pour femme Rachel, sa fille.

²⁸ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

²⁹Et Laban donna pour servante à Rachel, sa fille, Bilha, sa servante.

²⁹ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

³⁰Jacob alla aussi vers Rachel, qu'il aimait plus que Léa; et il servit encore chez Laban pendant sept nouvelles années.

³⁰ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

³¹L'Eternel vit que Léa n'était pas aimée; et il la rendit féconde, tandis que Rachel était stérile.

³¹וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

³²Léa devint enceinte, et enfanta un fils, à qui elle donna le nom de Ruben; car elle dit: L'Eternel a vu mon humiliation, et maintenant mon mari m'aimera.

³²ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

³³Elle devint encore enceinte, et enfanta un fils, et elle dit: L'Eternel a entendu que je n'étais pas aimée, et il m'a aussi accordé celui-ci. Et elle lui donna le nom de Siméon.

³³ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

³⁴Elle devint encore enceinte, et enfanta un fils, et elle dit: Pour cette fois, mon mari s'attachera à moi; car je lui ai enfanté trois fils. C'est pourquoi on lui donna le nom de Lévi.

³⁴ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

³⁵Elle devint encore enceinte, et enfanta un fils, et elle dit: Cette fois, je louerai l'Eternel. C'est pourquoi elle lui donna le nom de Juda. Et elle cessa d'enfanter.

³⁵ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃