¹Car l'Eternel aura pitié de Jacob, Il choisira encore Israël, Et il les rétablira dans leur pays; Les étrangers se joindront à eux, Et ils s'uniront à la maison de Jacob.

¹כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃

²Les peuples les prendront, et les ramèneront à leur demeure, Et la maison d'Israël les possédera dans le pays de l'Eternel, Comme serviteurs et comme servantes; Ils retiendront captifs ceux qui les avaient faits captifs, Et ils domineront sur leurs oppresseurs.

²ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃

³Et quand l'Eternel t'aura donné du repos, Après tes fatigues et tes agitations, Et après la dure servitude qui te fut imposée,

³והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃

⁴Alors tu prononceras ce chant sur le roi de Babylone, Et tu diras: Eh quoi! le tyran n'est plus! L'oppression a cessé!

⁴ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃

⁵L'Eternel a brisé le bâton des méchants, La verge des dominateurs.

⁵שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃

⁶Celui qui dans sa fureur frappait les peuples, Par des coups sans relâche, Celui qui dans sa colère subjuguait les nations, Est poursuivi sans ménagement.

⁶מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃

⁷Toute la terre jouit du repos et de la paix; On éclate en chants d'allégresse,

⁷נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃

⁸Les cyprès même, les cèdres du Liban, se réjouissent de ta chute: Depuis que tu es tombé, personne ne monte pour nous abattre.

⁸גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃

⁹Le séjour des morts s'émeut jusque dans ses profondeurs, Pour t'accueillir à ton arrivée; Il réveille devant toi les ombres, tous les grands de la terre, Il fait lever de leurs trônes tous les rois des nations.

⁹שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃

¹⁰Tous prennent la parole pour te dire: Toi aussi, tu es sans force comme nous, Tu es devenu semblable à nous!

¹⁰כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃

¹¹Ta magnificence est descendue dans le séjour des morts, Avec le son de tes luths; Sous toi est une couche de vers, Et les vers sont ta couverture.

¹¹הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃

¹²Te voilà tombé du ciel, Astre brillant, fils de l'aurore! Tu es abattu à terre, Toi, le vainqueur des nations!

¹²איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃

¹³Tu disais en ton coeur: Je monterai au ciel, J'élèverai mon trône au-dessus des étoiles de Dieu; Je m'assiérai sur la montagne de l'assemblée, A l'extrémité du septentrion;

¹³ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃

¹⁴Je monterai sur le sommet des nues, Je serai semblable au Très-Haut.

¹⁴אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃

¹⁵Mais tu as été précipité dans le séjour des morts, Dans les profondeurs de la fosse.

¹⁵אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃

¹⁶Ceux qui te voient fixent sur toi leurs regards, Ils te considèrent attentivement: Est-ce là cet homme qui faisait trembler la terre, Qui ébranlait les royaumes,

¹⁶ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃

¹⁷Qui réduisait le monde en désert, Qui ravageait les villes, Et ne relâchait point ses prisonniers?

¹⁷שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃

¹⁸Tous les rois des nations, oui, tous, Reposent avec honneur, chacun dans son tombeau.

¹⁸כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃

¹⁹Mais toi, tu as été jeté loin de ton sépulcre, Comme un rameau qu'on dédaigne, Comme une dépouille de gens tués à coups d'épée, Et précipités sur les pierres d'une fosse, Comme un cadavre foulé aux pieds.

¹⁹ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃

²⁰Tu n'es pas réuni à eux dans le sépulcre, Car tu as détruit ton pays, tu as fait périr ton peuple: On ne parlera plus jamais de la race des méchants.

²⁰לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃

²¹Préparez le massacre des fils, A cause de l'iniquité de leurs pères! Qu'ils ne se relèvent pas pour conquérir la terre, Et remplir le monde d'ennemis! -

²¹הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃

²²Je me lèverai contre eux, Dit l'Eternel des armées; J'anéantirai le nom et la trace de Babylone, Ses descendants et sa postérité, dit l'Eternel.

²²וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃

²³J'en ferai le gîte du hérisson et un marécage, Et je la balaierai avec le balai de la destruction, Dit l'Eternel des armées.

²³ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃

²⁴L'Eternel des armées l'a juré, en disant: Oui, ce que j'ai décidé arrivera, Ce que j'ai résolu s'accomplira.

²⁴נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃

²⁵Je briserai l'Assyrien dans mon pays, Je le foulerai aux pieds sur mes montagnes; Et son joug leur sera ôté, Et son fardeau sera ôté de leurs épaules.

²⁵לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃

²⁶Voilà la résolution prise contre toute la terre, Voilà la main étendue sur toutes les nations.

²⁶זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃

²⁷L'Eternel des armées a pris cette résolution: qui s'y opposera? Sa main est étendue: qui la détournera?

²⁷כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃

²⁸L'année de la mort du roi Achaz, cet oracle fut prononcé:

²⁸בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃

²⁹Ne te réjouis pas, pays des Philistins, De ce que la verge qui te frappait est brisée! Car de la racine du serpent sortira un basilic, Et son fruit sera un dragon volant.

²⁹אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃

³⁰Alors les plus pauvres pourront paître, Et les malheureux reposer en sécurité; Mais je ferai mourir ta racine par la faim, Et ce qui restera de toi sera tué.

³⁰ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃

³¹Porte, gémis! ville, lamente-toi! Tremble, pays tout entier des Philistins! Car du nord vient une fumée, Et les rangs de l'ennemi sont serrés. -

³¹הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃

³²Et que répondra-t-on aux envoyés du peuple? -Que l'Eternel a fondé Sion, Et que les malheureux de son peuple y trouvent un refuge.

³²ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃