¹Alors le roi régnera selon la justice, Et les princes gouverneront avec droiture.

¹הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃

²Chacun sera comme un abri contre le vent, Et un refuge contre la tempête, Comme des courants d'eau dans un lieu desséché, Comme l'ombre d'un grand rocher dans une terre altérée.

²והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃

³Les yeux de ceux qui voient ne seront plus bouchés, Et les oreilles de ceux qui entendent seront attentives.

³ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃

⁴Le coeur des hommes légers sera intelligent pour comprendre, Et la langue de ceux qui balbutient parlera vite et nettement.

⁴ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃

⁵On ne donnera plus à l'insensé le nom de noble, Ni au fourbe celui de magnanime.

⁵לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃

⁶Car l'insensé profère des folies, Et son coeur s'adonne au mal, Pour commettre l'impiété, Et dire des faussetés contre l'Eternel, Pour laisser à vide l'âme de celui qui a faim, Et enlever le breuvage de celui qui a soif.

⁶כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃

⁷Les armes du fourbe sont pernicieuses; Il forme de coupables desseins, Pour perdre les malheureux par des paroles mensongères, Même quand la cause du pauvre est juste.

⁷וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃

⁸Mais celui qui est noble forme de nobles desseins, Et il persévère dans ses nobles desseins.

⁸ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃

⁹Femmes insouciantes, Levez-vous, écoutez ma voix! Filles indolentes, Prêtez l'oreille à ma parole!

⁹נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃

¹⁰Dans un an et quelques jours, Vous tremblerez, indolentes; Car c'en est fait de la vendange, La récolte n'arrivera pas.

¹⁰ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃

¹¹Soyez dans l'effroi, insouciantes! Tremblez, indolentes! Déshabillez-vous, mettez-vous à nu Et ceignez vos reins!

¹¹חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃

¹²On se frappe le sein, Au souvenir de la beauté des champs Et de la fécondité des vignes.

¹²על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃

¹³Sur la terre de mon peuple Croissent les épines et les ronces, Même dans toutes les maisons de plaisance De la cité joyeuse.

¹³על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

¹⁴Le palais est abandonné, La ville bruyante est délaissée; La colline et la tour serviront à jamais de cavernes; Les ânes sauvages y joueront, les troupeaux y paîtront,

¹⁴כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃

¹⁵Jusqu'à ce que l'esprit soit répandu d'en haut sur nous, Et que le désert se change en verger, Et que le verger soit considéré comme une forêt.

¹⁵עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃

¹⁶Alors la droiture habitera dans le désert, Et la justice aura sa demeure dans le verger.

¹⁶ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃

¹⁷L'oeuvre de la justice sera la paix, Et le fruit de la justice le repos et la sécurité pour toujours.

¹⁷והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃

¹⁸Mon peuple demeurera dans le séjour de la paix, Dans des habitations sûres, Dans des asiles tranquilles.

¹⁸וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃

¹⁹Mais la forêt sera précipitée sous la grêle, Et la ville profondément abaissée.

¹⁹וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃

²⁰Heureux vous qui partout semez le long des eaux, Et qui laissez sans entraves le pied du boeuf et de l'âne!

²⁰אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃