¹En ce temps-là, Ezéchias fut malade à la mort. Le prophète Esaïe, fils d'Amots, vint auprès de lui, et lui dit: Ainsi parle l'Eternel: Donne tes ordres à ta maison, car tu vas mourir, et tu ne vivras plus.

¹בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃

²Ezéchias tourna son visage contre le mur, et fit cette prière à l'Eternel:

²ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה׃

³O Eternel! souviens-toi que j'ai marché devant ta face avec fidélité et intégrité de coeur, et que j'ai fait ce qui est bien à tes yeux! Et Ezéchias répandit d'abondantes larmes.

³ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃

⁴Puis la parole de l'Eternel fut adressée à Esaïe, en ces mots:

⁴ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר׃

⁵Va, et dis à Ezéchias: Ainsi parle l'Eternel, le Dieu de David, ton père: J'ai entendu ta prière, j'ai vu tes larmes. Voici, j'ajouterai à tes jours quinze années.

⁵הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה׃

⁶Je te délivrerai, toi et cette ville, de la main du roi d'Assyrie; je protégerai cette ville.

⁶ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת׃

⁷Et voici, de la part de l'Eternel, le signe auquel tu connaîtras que l'Eternel accomplira la parole qu'il a prononcée.

⁷וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר׃

⁸Je ferai reculer de dix degrés en arrière avec le soleil l'ombre des degrés qui est descendue sur les degrés d'Achaz. Et le soleil recula de dix degrés sur les degrés où il était descendu.

⁸הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃

⁹Cantique d'Ezéchias, roi de Juda, sur sa maladie et sur son rétablissement.

⁹מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו׃

¹⁰Je disais: Quand mes jours sont en repos, je dois m'en aller Aux portes du séjour des morts. Je suis privé du reste de mes années!

¹⁰אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃

¹¹Je disais: Je ne verrai plus l'Eternel, L'Eternel, sur la terre des vivants; Je ne verrai plus aucun homme Parmi les habitants du monde!

¹¹אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׃

¹²Ma demeure est enlevée et transportée loin de moi, Comme une tente de berger; Je sens le fil de ma vie coupé comme par un tisserand Qui me retrancherait de sa trame. Du jour à la nuit tu m'auras achevé!

¹²דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃

¹³Je me suis contenu jusqu'au matin; Comme un lion, il brisait tous mes os, Du jour à la nuit tu m'auras achevé!

¹³שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני׃

¹⁴Je poussais des cris comme une hirondelle en voltigeant, Je gémissais comme la colombe; Mes yeux s'élevaient languissants vers le ciel: O Eternel! je suis dans l'angoisse, secours-moi!

¹⁴כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃

¹⁵Que dirai-je? Il m'a répondu, et il m'a exaucé. Je marcherai humblement jusqu'au terme de mes années, Après avoir été ainsi affligé.

¹⁵מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי׃

¹⁶Seigneur, c'est par tes bontés qu'on jouit de la vie, C'est par elles que je respire encore; Tu me rétablis, tu me rends à la vie.

¹⁶אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃

¹⁷Voici, mes souffrances mêmes sont devenues mon salut; Tu as pris plaisir à retirer mon âme de la fosse du néant, Car tu as jeté derrière toi tous mes péchés.

¹⁷הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי׃

¹⁸Ce n'est pas le séjour des morts qui te loue, Ce n'est pas la mort qui te célèbre; Ceux qui sont descendus dans la fosse n'espèrent plus en ta fidélité.

¹⁸כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃

¹⁹Le vivant, le vivant, c'est celui-là qui te loue, Comme moi aujourd'hui; Le père fait connaître à ses enfants ta fidélité.

¹⁹חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך׃

²⁰L'Eternel m'a sauvé! Nous ferons résonner les cordes de nos instruments, Tous les jours de notre vie, Dans la maison de l'Eternel.

²⁰יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה׃

²¹Esaïe avait dit: Qu'on apporte une masse de figues, et qu'on les étende sur l'ulcère; et Ezéchias vivra.

²¹ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי׃

²²Et Ezéchias avait dit: A quel signe connaîtrai-je que je monterai à la maison de l'Eternel?

²²ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃