¹Tous les chefs des troupes, Jochanan, fils de Karéach, Jezania, fils d'Hosée, et tout le peuple, depuis le plus petit jusqu'au plus grand, s'avancèrent,

¹ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם מקטן ועד גדול׃

²et dirent à Jérémie, le prophète: Que nos supplications soient favorablement reçues devant toi! Intercède en notre faveur auprès de l'Eternel, ton Dieu, en faveur de tous ceux qui restent, car nous étions beaucoup, et nous restons en petit nombre, comme tes yeux le voient;

²ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו׃

³et que l'Eternel, ton Dieu, nous montre le chemin que nous devons suivre, et ce que nous avons à faire!

³ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה׃

⁴Jérémie, le prophète, leur dit: J'entends; voici je vais prier l'Eternel, votre Dieu, selon votre demande; et je vous ferai connaître, sans rien vous cacher, tout ce que l'Eternel vous répondra.

⁴ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם לא אמנע מכם דבר׃

⁵Et ils dirent à Jérémie: Que l'Eternel soit contre nous un témoin véritable et fidèle, si nous ne faisons pas tout ce que l'Eternel, ton Dieu, te chargera de nous dire!

⁵והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה׃

⁶Que ce soit du bien ou du mal, nous obéirons à la voix de l'Eternel, notre Dieu, vers qui nous t'envoyons, afin que nous soyons heureux, si nous obéissons à la voix de l'Eternel, notre Dieu.

⁶אם טוב ואם רע בקול יהוה אלהינו אשר אנו שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו׃

⁷Dix jours après, la parole de l'Eternel fut adressée à Jérémie.

⁷ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו׃

⁸Et Jérémie appela Jochanan, fils de Karéach, tous les chefs des troupes qui étaient avec lui, et tout le peuple, depuis le plus petit jusqu'au plus grand.

⁸ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם למקטן ועד גדול׃

⁹Il leur dit: Ainsi parle l'Eternel, le Dieu d'Israël, vers qui vous m'avez envoyé, pour que je lui présente vos supplications:

⁹ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו׃

¹⁰Si vous restez dans ce pays, je vous y établirai et je ne vous détruirai pas, je vous planterai et je ne vous arracherai pas; car je me repens du mal que je vous ai fait.

¹⁰אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם׃

¹¹Ne craignez pas le roi de Babylone, dont vous avez peur; ne le craignez pas, dit l'Eternel, car je suis avec vous pour vous sauver et vous délivrer de sa main;

¹¹אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו׃

¹²je lui inspirerai de la compassion pour vous, et il aura pitié de vous, et il vous laissera demeurer dans votre pays.

¹²ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם׃

¹³Mais si vous n'obéissez pas à la voix de l'Eternel, votre Dieu, et si vous dites: Nous ne resterons pas dans ce pays,

¹³ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם׃

¹⁴non, nous irons au pays d'Egypte, où nous ne verrons point de guerre, où nous n'entendrons pas le son de la trompette, où nous ne manquerons pas de pain, et c'est là que nous habiterons, -

¹⁴לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב׃

¹⁵alors écoutez la parole de l'Eternel, restes de Juda! Ainsi parle l'Eternel des armées, le Dieu d'Israël: Si vous tournez le visage pour aller en Egypte, si vous y allez demeurer,

¹⁵ועתה לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם׃

¹⁶l'épée que vous redoutez vous atteindra là au pays d'Egypte, la famine que vous craignez s'attachera à vous là en Egypte, et vous y mourrez.

¹⁶והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו׃

¹⁷Tous ceux qui tourneront le visage pour aller en Egypte, afin d'y demeurer, mourront par l'épée, par la famine ou par la peste, et nul n'échappera, ne fuira, devant les malheurs que je ferai venir sur eux.

¹⁷ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם׃

¹⁸Car ainsi parle l'Eternel des armées, le Dieu d'Israël: De même que ma colère et ma fureur se sont répandues sur les habitants de Jérusalem, de même ma fureur se répandra sur vous, si vous allez en Egypte; vous serez un sujet d'exécration, d'épouvante, de malédiction et d'opprobre, et vous ne verrez plus ce lieu.

¹⁸כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה׃

¹⁹Restes de Juda, l'Eternel vous dit: N'allez pas en Egypte! sachez que je vous le défends aujourd'hui.

¹⁹דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום׃

²⁰Vous vous trompez vous-mêmes, car vous m'avez envoyé vers l'Eternel, votre Dieu, en disant: Intercède en notre faveur auprès de l'Eternel, notre Dieu, fais-nous connaître tout ce que l'Eternel, notre Dieu, dira, et nous le ferons.

²⁰כי התעתים בנפשותיכם כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו ועשינו׃

²¹Je vous l'ai déclaré aujourd'hui; mais vous n'écoutez pas la voix de l'Eternel, votre Dieu, ni tout ce qu'il m'a chargé de vous dire.

²¹ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם׃

²²Sachez maintenant que vous mourrez par l'épée, par la famine ou par la peste, dans le lieu où vous voulez aller pour y demeurer.

²²ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם׃