¹Sur Moab. Ainsi parle l'Eternel des armées, le Dieu d'Israël: Malheur à Nebo, car elle est ravagée! Kirjathaïm est confuse, elle est prise; Misgab est confuse, elle est brisée.

¹למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

²Elle n'est plus, la gloire de Moab; A Hesbon, on médite sa perte: Allons, exterminons-le du milieu des nations! Toi aussi, Madmen, tu seras détruite; L'épée marche derrière toi.

²אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

³Des cris partent de Choronaïm; C'est un ravage, c'est une grande détresse.

³קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

⁴Moab est brisé! Les petits font entendre leurs cris.

⁴נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃

⁵Car on répand des pleurs à la montée de Luchith, Et des cris de détresse retentissent à la descente de Choronaïm.

⁵כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃

⁶Fuyez, sauvez votre vie, Et soyez comme un misérable dans le désert!

⁶נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

⁷Car, parce que tu t'es confié dans tes oeuvres et dans tes trésors, Toi aussi, tu seras pris, Et Kemosch s'en ira en captivité, Avec ses prêtres et avec ses chefs.

⁷כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃

⁸Le dévastateur entrera dans chaque ville, Et aucune ville n'échappera; La vallée périra et la plaine sera détruite, Comme l'Eternel l'a dit.

⁸ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

⁹Donnez des ailes à Moab, Et qu'il parte au vol! Ses villes seront réduites en désert, Elles n'auront plus d'habitants.

⁹תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

¹⁰Maudit soit celui qui fait avec négligence l'oeuvre de l'Eternel, Maudit soit celui qui éloigne son épée du carnage!

¹⁰ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

¹¹Moab était tranquille depuis sa jeunesse, Il reposait sur sa lie, Il n'était pas vidé d'un vase dans un autre, Et il n'allait pas en captivité. Aussi son goût lui est resté, Et son odeur ne s'est pas changée.

¹¹שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃

¹²C'est pourquoi voici, les jours viennent, dit l'Eternel, Où je lui enverrai des gens qui le transvaseront; Ils videront ses vases, Et feront sauter ses outres.

¹²לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

¹³Moab aura honte de Kemosch, Comme la maison d'Israël a eu honte De Béthel, qui la remplissait de confiance.

¹³ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

¹⁴Comment pouvez-vous dire: Nous sommes de vaillants hommes, Des soldats prêts à combattre?

¹⁴איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃

¹⁵Moab est ravagé, ses villes montent en fumée, L'élite de sa jeunesse est égorgée, Dit le roi, dont l'Eternel des armées est le nom.

¹⁵שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

¹⁶La ruine de Moab est près d'arriver, Son malheur vient en grande hâte.

¹⁶קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

¹⁷Lamentez-vous sur lui, vous tous qui l'environnez, Vous tous qui connaissez son nom! Dites: Comment ce sceptre puissant a-t-il été brisé, Ce bâton majestueux?

¹⁷נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃

¹⁸Descends du séjour de la gloire, assieds-toi sur la terre desséchée, Habitante, fille de Dibon! Car le dévastateur de Moab monte contre toi, Il détruit tes forteresses.

¹⁸רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

¹⁹Tiens-toi sur le chemin, et regarde, habitante d'Aroër! Interroge le fuyard, le réchappé, Demande: Qu'est-il arrivé? -

¹⁹אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃

²⁰Moab est confus, car il est brisé. Poussez des gémissements et des cris! Publiez sur l'Arnon Que Moab est ravagé!

²⁰הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

²¹Le châtiment est venu sur le pays de la plaine, Sur Holon, sur Jahats, sur Méphaath,

²¹ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃

²²Sur Dibon, sur Nebo, sur Beth-Diblathaïm,

²²ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃

²³Sur Kirjathaïm, sur Beth-Gamul, sur Beth-Meon,

²³ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃

²⁴Sur Kerijoth, sur Botsra, Sur toutes les villes du pays de Moab, Eloignées et proches.

²⁴ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

²⁵La force de Moab est abattue, Et son bras est brisé, Dit l'Eternel.

²⁵נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

²⁶Enivrez-le, car il s'est élevé contre l'Eternel! Que Moab se roule dans son vomissement, Et qu'il devienne aussi un objet de raillerie!

²⁶השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃

²⁷Israël n'a-t-il pas été pour toi un objet de raillerie? Avait-il donc été surpris parmi les voleurs, Pour que tu ne parles de lui qu'en secouant la tête?

²⁷ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃

²⁸Abandonnez les villes, et demeurez dans les rochers, Habitants de Moab! Soyez comme les colombes, Qui font leur nid sur le flanc des cavernes!

²⁸עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃

²⁹Nous connaissons l'orgueil du superbe Moab, Sa hauteur, sa fierté, son arrogance, et son coeur altier.

²⁹שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

³⁰Je connais, dit l'Eternel, sa présomption et ses vains discours, Et ses oeuvres de néant.

³⁰אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃

³¹C'est pourquoi je gémis sur Moab, Je gémis sur tout Moab; On soupire pour les gens de Kir-Hérès.

³¹על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

³²Vigne de Sibma, je pleure sur toi plus que sur Jaezer; Tes rameaux allaient au delà de la mer, Ils s'étendaient jusqu'à la mer de Jaezer; Le dévastateur s'est jeté sur ta récolte et sur ta vendange.

³²מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃

³³La joie et l'allégresse ont disparu des campagnes Et du pays de Moab; J'ai fait tarir le vin dans les cuves; On ne foule plus gaîment au pressoir; Il y a des cris de guerre, et non des cris de joie.

³³ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃

³⁴Les cris de Hesbon retentissent jusqu'à Elealé, Et ils font entendre leur voix jusqu'à Jahats, Depuis Tsoar jusqu'à Choronaïm, Jusqu'à Eglath-Schelischija; Car les eaux de Nimrim sont aussi ravagées.

³⁴מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃

³⁵Je veux en finir dans Moab, dit l'Eternel, Avec celui qui monte sur les hauts lieux, Et qui offre de l'encens à son dieu.

³⁵והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

³⁶Aussi mon coeur gémit comme une flûte sur Moab, Mon coeur gémit comme une flûte sur les gens de Kir-Hérès, Parce que tous les biens qu'ils ont amassés sont perdus.

³⁶על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃

³⁷Car toutes les têtes sont rasées, Toutes les barbes sont coupées; Sur toutes les mains il y a des incisions, Et sur les reins des sacs.

³⁷כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃

³⁸Sur tous les toits de Moab et dans ses places, Ce ne sont que lamentations, Parce que j'ai brisé Moab comme un vase qui n'a pas de prix, Dit l'Eternel.

³⁸על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃

³⁹Comme il est brisé! Poussez des gémissements! Comme Moab tourne honteusement le dos! Moab devient un objet de raillerie et d'effroi Pour tous ceux qui l'environnent.

³⁹איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃

⁴⁰Car ainsi parle l'Eternel: Voici, il vole comme l'aigle, Et il étend ses ailes sur Moab.

⁴⁰כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃

⁴¹Kerijoth est prise, Les forteresses sont emportées, Et le coeur des héros de Moab est en ce jour Comme le coeur d'une femme en travail.

⁴¹נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

⁴²Moab sera exterminé, il cessera d'être un peuple, Car il s'est élevé contre l'Eternel.

⁴²ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

⁴³La terreur, la fosse, et le filet, Sont sur toi, habitant de Moab! Dit l'Eternel.

⁴³פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃

⁴⁴Celui qui fuit devant la terreur tombe dans la fosse, Et celui qui remonte de la fosse se prend au filet; Car je fais venir sur lui, sur Moab, L'année de son châtiment, dit l'Eternel.

⁴⁴הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃

⁴⁵A l'ombre de Hesbon les fuyards s'arrêtent épuisés; Mais il sort un feu de Hesbon, Une flamme du milieu de Sihon; Elle dévore les flancs de Moab, Et le sommet de la tête des fils du tumulte.

⁴⁵בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

⁴⁶Malheur à toi, Moab! Le peuple de Kemosch est perdu! Car tes fils sont emmenés captifs, Et tes filles captives.

⁴⁶אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

⁴⁷Mais je ramènerai les captifs de Moab, dans la suite des temps, Dit l'Eternel. Tel est le jugement sur Moab.

⁴⁷ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃