¹Six jours avant la Pâque, Jésus arriva à Béthanie, où était Lazare, qu'il avait ressuscité des morts.

¹וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃

²Là, on lui fit un souper; Marthe servait, et Lazare était un de ceux qui se trouvaient à table avec lui.

²ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃

³Marie, ayant pris une livre d'un parfum de nard pur de grand prix, oignit les pieds de Jésus, et elle lui essuya les pieds avec ses cheveux; et la maison fut remplie de l'odeur du parfum.

³ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃

⁴Un de ses disciples, Judas Iscariot, fils de Simon, celui qui devait le livrer, dit:

⁴ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

⁵Pourquoi n'a-t-on pas vendu ce parfum trois cents deniers, pour les donner aux pauvres?

⁵מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃

⁶Il disait cela, non qu'il se mît en peine des pauvres, mais parce qu'il était voleur, et que, tenant la bourse, il prenait ce qu'on y mettait.

⁶והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

⁷Mais Jésus dit: Laisse-la garder ce parfum pour le jour de ma sépulture.

⁷ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

⁸Vous avez toujours les pauvres avec vous, mais vous ne m'avez pas toujours.

⁸כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃

⁹Une grande multitude de Juifs apprirent que Jésus était à Béthanie; et ils y vinrent, non pas seulement à cause de lui, mais aussi pour voir Lazare, qu'il avait ressuscité des morts.

⁹וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃

¹⁰Les principaux sacrificateurs délibérèrent de faire mourir aussi Lazare,

¹⁰וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

¹¹parce que beaucoup de Juifs se retiraient d'eux à cause de lui, et croyaient en Jésus.

¹¹כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃

¹²Le lendemain, une foule nombreuse de gens venus à la fête ayant entendu dire que Jésus se rendait à Jérusalem,

¹²ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃

¹³prirent des branches de palmiers, et allèrent au-devant de lui, en criant: Hosanna! Béni soit celui qui vient au nom du Seigneur, le roi d'Israël!

¹³ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

¹⁴Jésus trouva un ânon, et s'assit dessus, selon ce qui est écrit:

¹⁴וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃

¹⁵Ne crains point, fille de Sion; Voici, ton roi vient, Assis sur le petit d'une ânesse.

¹⁵אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃

¹⁶Ses disciples ne comprirent pas d'abord ces choses; mais, lorsque Jésus eut été glorifié, ils se souvinrent qu'elles étaient écrites de lui, et qu'ils les avaient accomplies à son égard.

¹⁶וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃

¹⁷Tous ceux qui étaient avec Jésus, quand il appela Lazare du sépulcre et le ressuscita des morts, lui rendaient témoignage;

¹⁷ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃

¹⁸et la foule vint au-devant de lui, parce qu'elle avait appris qu'il avait fait ce miracle.

¹⁸על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃

¹⁹Les pharisiens se dirent donc les uns aux autres: Vous voyez que vous ne gagnez rien; voici, le monde est allé après lui.

¹⁹והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃

²⁰Quelques Grecs, du nombre de ceux qui étaient montés pour adorer pendant la fête,

²⁰ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃

²¹s'adressèrent à Philippe, de Bethsaïda en Galilée, et lui dirent avec instance: Seigneur, nous voudrions voir Jésus.

²¹ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃

²²Philippe alla le dire à André, puis André et Philippe le dirent à Jésus.

²²ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃

²³Jésus leur répondit: L'heure est venue où le Fils de l'homme doit être glorifié.

²³ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃

²⁴En vérité, en vérité, je vous le dis, si le grain de blé qui est tombé en terre ne meurt, il reste seul; mais, s'il meurt, il porte beaucoup de fruit.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃

²⁵Celui qui aime sa vie la perdra, et celui qui hait sa vie dans ce monde la conservera pour la vie éternelle.

²⁵האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃

²⁶Si quelqu'un me sert, qu'il me suive; et là où je suis, là aussi sera mon serviteur. Si quelqu'un me sert, le Père l'honorera.

²⁶החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

²⁷Maintenant mon âme est troublée. Et que dirai-je?... Père, délivre-moi de cette heure?... Mais c'est pour cela que je suis venu jusqu'à cette heure.

²⁷עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

²⁸Père, glorifie ton nom! Et une voix vint du ciel: Je l'ai glorifié, et je le glorifierai encore.

²⁸אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃

²⁹La foule qui était là, et qui avait entendu, disait que c'était un tonnerre. D'autres disaient: Un ange lui a parlé.

²⁹והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃

³⁰Jésus dit: Ce n'est pas à cause de moi que cette voix s'est fait entendre; c'est à cause de vous.

³⁰ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃

³¹Maintenant a lieu le jugement de ce monde; maintenant le prince de ce monde sera jeté dehors.

³¹עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

³²Et moi, quand j'aurai été élevé de la terre, j'attirerai tous les hommes à moi.

³²ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃

³³En parlant ainsi, il indiquait de quelle mort il devait mourir. -

³³וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃

³⁴La foule lui répondit: Nous avons appris par la loi que le Christ demeure éternellement; comment donc dis-tu: Il faut que le Fils de l'homme soit élevé? Qui est ce Fils de l'homme?

³⁴ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃

³⁵Jésus leur dit: La lumière est encore pour un peu de temps au milieu de vous. Marchez, pendant que vous avez la lumière, afin que les ténèbres ne vous surprennent point: celui qui marche dans les ténèbres ne sait où il va.

³⁵ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃

³⁶Pendant que vous avez la lumière, croyez en la lumière, afin que vous soyez des enfants de lumière. Jésus dit ces choses, puis il s'en alla, et se cacha loin d'eux.

³⁶בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃

³⁷Malgré tant de miracles qu'il avait faits en leur présence, ils ne croyaient pas en lui,

³⁷רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃

³⁸afin que s'accomplît la parole qu'Esaïe, le prophète, a prononcée: Seigneur, Qui a cru à notre prédication? Et à qui le bras du Seigneur a-t-il été révélé?

³⁸למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

³⁹Aussi ne pouvaient-ils croire, parce qu'Esaïe a dit encore:

³⁹על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃

⁴⁰Il a aveuglé leurs yeux; et il a endurci leur coeur, De peur qu'ils ne voient des yeux, Qu'ils ne comprennent du coeur, Qu'ils ne se convertissent, et que je ne les guérisse.

⁴⁰השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

⁴¹Esaïe dit ces choses, lorsqu'il vit sa gloire, et qu'il parla de lui.

⁴¹כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

⁴²Cependant, même parmi les chefs, plusieurs crurent en lui; mais, à cause des pharisiens, ils n'en faisaient pas l'aveu, dans la crainte d'être exclus de la synagogue.

⁴²אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃

⁴³Car ils aimèrent la gloire des hommes plus que la gloire de Dieu.

⁴³כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃

⁴⁴Or, Jésus s'était écrié: Celui qui croit en moi croit, non pas en moi, mais en celui qui m'a envoyé;

⁴⁴ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃

⁴⁵et celui qui me voit voit celui qui m'a envoyé.

⁴⁵והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃

⁴⁶Je suis venu comme une lumière dans le monde, afin que quiconque croit en moi ne demeure pas dans les ténèbres.

⁴⁶אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃

⁴⁷Si quelqu'un entend mes paroles et ne les garde point, ce n'est pas moi qui le juge; car je suis venu non pour juger le monde, mais pour sauver le monde.

⁴⁷והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃

⁴⁸Celui qui me rejette et qui ne reçoit pas mes paroles a son juge; la parole que j'ai annoncée, c'est elle qui le jugera au dernier jour.

⁴⁸ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

⁴⁹Car je n'ai point parlé de moi-même; mais le Père, qui m'a envoyé, m'a prescrit lui-même ce que je dois dire et annoncer.

⁴⁹כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

⁵⁰Et je sais que son commandement est la vie éternelle. C'est pourquoi les choses que je dis, je les dis comme le Père me les a dites.

⁵⁰ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃