¹Après cela, il y eut une fête des Juifs, et Jésus monta à Jérusalem.

¹אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

²Or, à Jérusalem, près de la porte des brebis, il y a une piscine qui s'appelle en hébreu Béthesda, et qui a cinq portiques.

²ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

³Sous ces portiques étaient couchés en grand nombre des malades, des aveugles, des boiteux, des paralytiques, qui attendaient le mouvement de l'eau;

³שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

⁴car un ange descendait de temps en temps dans la piscine, et agitait l'eau; et celui qui y descendait le premier après que l'eau avait été agitée était guéri, quelle que fût sa maladie.

⁴כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

⁵Là se trouvait un homme malade depuis trente-huit ans.

⁵ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

⁶Jésus, l'ayant vu couché, et sachant qu'il était malade depuis longtemps, lui dit: Veux-tu être guéri?

⁶וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

⁷Le malade lui répondit: Seigneur, je n'ai personne pour me jeter dans la piscine quand l'eau est agitée, et, pendant que j'y vais, un autre descend avant moi.

⁷ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

⁸Lève-toi, lui dit Jésus, prends ton lit, et marche.

⁸ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

⁹Aussitôt cet homme fut guéri; il prit son lit, et marcha. C'était un jour de sabbat.

⁹וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

¹⁰Les Juifs dirent donc à celui qui avait été guéri: C'est le sabbat; il ne t'est pas permis d'emporter ton lit.

¹⁰ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

¹¹Il leur répondit: Celui qui m'a guéri m'a dit: Prends ton lit, et marche.

¹¹ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

¹²Ils lui demandèrent: Qui est l'homme qui t'a dit: Prends ton lit, et marche?

¹²וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

¹³Mais celui qui avait été guéri ne savait pas qui c'était; car Jésus avait disparu de la foule qui était en ce lieu.

¹³והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

¹⁴Depuis, Jésus le trouva dans le temple, et lui dit: Voici, tu as été guéri; ne pèche plus, de peur qu'il ne t'arrive quelque chose de pire.

¹⁴ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

¹⁵Cet homme s'en alla, et annonça aux Juifs que c'était Jésus qui l'avait guéri.

¹⁵וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

¹⁶C'est pourquoi les Juifs poursuivaient Jésus, parce qu'il faisait ces choses le jour du sabbat.

¹⁶ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

¹⁷Mais Jésus leur répondit: Mon Père agit jusqu'à présent; moi aussi, j'agis.

¹⁷ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

¹⁸A cause de cela, les Juifs cherchaient encore plus à le faire mourir, non seulement parce qu'il violait le sabbat, mais parce qu'il appelait Dieu son propre Père, se faisant lui-même égal à Dieu.

¹⁸אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

¹⁹Jésus reprit donc la parole, et leur dit: En vérité, en vérité, je vous le dis, le Fils ne peut rien faire de lui-même, il ne fait que ce qu'il voit faire au Père; et tout ce que le Père fait, le Fils aussi le fait pareillement.

¹⁹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

²⁰Car le Père aime le Fils, et lui montre tout ce qu'il fait; et il lui montrera des oeuvres plus grandes que celles-ci, afin que vous soyez dans l'étonnement.

²⁰כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

²¹Car, comme le Père ressuscite les morts et donne la vie, ainsi le Fils donne la vie à qui il veut.

²¹כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

²²Le Père ne juge personne, mais il a remis tout jugement au Fils,

²²כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

²³afin que tous honorent le Fils comme ils honorent le Père. Celui qui n'honore pas le Fils n'honore pas le Père qui l'a envoyé.

²³מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

²⁴En vérité, en vérité, je vous le dis, celui qui écoute ma parole, et qui croit à celui qui m'a envoyé, a la vie éternelle et ne vient point en jugement, mais il est passé de la mort à la vie.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

²⁵En vérité, en vérité, je vous le dis, l'heure vient, et elle est déjà venue, où les morts entendront la voix du Fils de Dieu; et ceux qui l'auront entendue vivront.

²⁵אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

²⁶Car, comme le Père a la vie en lui-même, ainsi il a donné au Fils d'avoir la vie en lui-même.

²⁶כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

²⁷Et il lui a donné le pouvoir de juger, parce qu'il est Fils de l'homme.

²⁷ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

²⁸Ne vous étonnez pas de cela; car l'heure vient où tous ceux qui sont dans les sépulcres entendront sa voix,

²⁸אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

²⁹et en sortiront. Ceux qui auront fait le bien ressusciteront pour la vie, mais ceux qui auront fait le mal ressusciteront pour le jugement.

²⁹ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

³⁰Je ne puis rien faire de moi-même: selon que j'entends, je juge; et mon jugement est juste, parce que je ne cherche pas ma volonté, mais la volonté de celui qui m'a envoyé.

³⁰לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

³¹Si c'est moi qui rends témoignage de moi-même, mon témoignage n'est pas vrai.

³¹אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

³²Il y en a un autre qui rend témoignage de moi, et je sais que le témoignage qu'il rend de moi est vrai.

³²יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

³³Vous avez envoyé vers Jean, et il a rendu témoignage à la vérité.

³³אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

³⁴Pour moi ce n'est pas d'un homme que je reçois le témoignage; mais je dis ceci, afin que vous soyez sauvés.

³⁴ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

³⁵Jean était la lampe qui brûle et qui luit, et vous avez voulu vous réjouir une heure à sa lumière.

³⁵הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

³⁶Moi, j'ai un témoignage plus grand que celui de Jean; car les oeuvres que le Père m'a donné d'accomplir, ces oeuvres mêmes que je fais, témoignent de moi que c'est le Père qui m'a envoyé.

³⁶ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

³⁷Et le Père qui m'a envoyé a rendu lui-même témoignage de moi. Vous n'avez jamais entendu sa voix, vous n'avez point vu sa face,

³⁷והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

³⁸et sa parole ne demeure point en vous, parce que vous ne croyez pas à celui qu'il a envoyé.

³⁸ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

³⁹Vous sondez les Ecritures, parce que vous pensez avoir en elles la vie éternelle: ce sont elles qui rendent témoignage de moi.

³⁹דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

⁴⁰Et vous ne voulez pas venir à moi pour avoir la vie!

⁴⁰ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

⁴¹Je ne tire pas ma gloire des hommes.

⁴¹לא אקח כבוד מבני אדם׃

⁴²Mais je sais que vous n'avez point en vous l'amour de Dieu.

⁴²אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

⁴³Je suis venu au nom de mon Père, et vous ne me recevez pas; si un autre vient en son propre nom, vous le recevrez.

⁴³אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

⁴⁴Comment pouvez-vous croire, vous qui tirez votre gloire les uns des autres, et qui ne cherchez point la gloire qui vient de Dieu seul?

⁴⁴איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

⁴⁵Ne pensez pas que moi je vous accuserai devant le Père; celui qui vous accuse, c'est Moïse, en qui vous avez mis votre espérance.

⁴⁵אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

⁴⁶Car si vous croyiez Moïse, vous me croiriez aussi, parce qu'il a écrit de moi.

⁴⁶כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

⁴⁷Mais si vous ne croyez pas à ses écrits, comment croirez-vous à mes paroles?

⁴⁷ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃