¹Jésus se rendit à la montagne des oliviers.

¹וישוע הלך אל הר הזיתים׃

²Mais, dès le matin, il alla de nouveau dans le temple, et tout le peuple vint à lui. S'étant assis, il les enseignait.

²ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃

³Alors les scribes et les pharisiens amenèrent une femme surprise en adultère; et, la plaçant au milieu du peuple,

³ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃

⁴ils dirent à Jésus: Maître, cette femme a été surprise en flagrant délit d'adultère.

⁴ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃

⁵Moïse, dans la loi, nous a ordonné de lapider de telles femmes: toi donc, que dis-tu?

⁵ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃

⁶Ils disaient cela pour l'éprouver, afin de pouvoir l'accuser. Mais Jésus, s'étant baissé, écrivait avec le doigt sur la terre.

⁶ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃

⁷Comme ils continuaient à l'interroger, il se releva et leur dit: Que celui de vous qui est sans péché jette le premier la pierre contre elle.

⁷ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃

⁸Et s'étant de nouveau baissé, il écrivait sur la terre.

⁸ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃

⁹Quand ils entendirent cela, accusés par leur conscience, ils se retirèrent un à un, depuis les plus âgés jusqu'aux derniers; et Jésus resta seul avec la femme qui était là au milieu.

⁹ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃

¹⁰Alors s'étant relevé, et ne voyant plus que la femme, Jésus lui dit: Femme, où sont ceux qui t'accusaient? Personne ne t'a-t-il condamnée?

¹⁰וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃

¹¹Elle répondit: Non, Seigneur. Et Jésus lui dit: Je ne te condamne pas non plus: va, et ne pèche plus.

¹¹ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃

¹²Jésus leur parla de nouveau, et dit: Je suis la lumière du monde; celui qui me suit ne marchera pas dans les ténèbres, mais il aura la lumière de la vie.

¹²ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

¹³Là-dessus, les pharisiens lui dirent: Tu rends témoignage de toi-même; ton témoignage n'est pas vrai.

¹³ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃

¹⁴Jésus leur répondit: Quoique je rende témoignage de moi-même, mon témoignage est vrai, car je sais d'où je suis venu et où je vais; mais vous, vous ne savez d'où je viens ni où je vais.

¹⁴ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃

¹⁵Vous jugez selon la chair; moi, je ne juge personne.

¹⁵אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

¹⁶Et si je juge, mon jugement est vrai, car je ne suis pas seul; mais le Père qui m'a envoyé est avec moi.

¹⁶ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃

¹⁷Il est écrit dans votre loi que le témoignage de deux hommes est vrai;

¹⁷וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃

¹⁸je rends témoignage de moi-même, et le Père qui m'a envoyé rend témoignage de moi.

¹⁸אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃

¹⁹Ils lui dirent donc: Où est ton Père? Jésus répondit: Vous ne connaissez ni moi, ni mon Père. Si vous me connaissiez, vous connaîtriez aussi mon Père.

¹⁹ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃

²⁰Jésus dit ces paroles, enseignant dans le temple, au lieu où était le trésor; et personne ne le saisit, parce que son heure n'était pas encore venue.

²⁰כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃

²¹Jésus leur dit encore: Je m'en vais, et vous me chercherez, et vous mourrez dans votre péché; vous ne pouvez venir où je vais.

²¹ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²²Sur quoi les Juifs dirent: Se tuera-t-il lui-même, puisqu'il dit: Vous ne pouvez venir où je vais?

²²ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²³Et il leur dit: Vous êtes d'en bas; moi, je suis d'en haut. Vous êtes de ce monde; moi, je ne suis pas de ce monde.

²³ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃

²⁴C'est pourquoi je vous ai dit que vous mourrez dans vos péchés; car si vous ne croyez pas ce que je suis, vous mourrez dans vos péchés.

²⁴לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

²⁵Qui es-tu? lui dirent-ils. Jésus leur répondit: Ce que je vous dis dès le commencement.

²⁵ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃

²⁶J'ai beaucoup de choses à dire de vous et à juger en vous; mais celui qui m'a envoyé est vrai, et ce que j'ai entendu de lui, je le dis au monde.

²⁶רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃

²⁷Ils ne comprirent point qu'il leur parlait du Père.

²⁷והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃

²⁸Jésus donc leur dit: Quand vous aurez élevé le Fils de l'homme, alors vous connaîtrez ce que je suis, et que je ne fais rien de moi-même, mais que je parle selon ce que le Père m'a enseigné.

²⁸אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃

²⁹Celui qui m'a envoyé est avec moi; il ne m'a pas laissé seul, parce que je fais toujours ce qui lui est agréable.

²⁹ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃

³⁰Comme Jésus parlait ainsi, plusieurs crurent en lui.

³⁰ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃

³¹Et il dit aux Juifs qui avaient cru en lui: Si vous demeurez dans ma parole, vous êtes vraiment mes disciples;

³¹ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃

³²vous connaîtrez la vérité, et la vérité vous affranchira.

³²וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

³³Ils lui répondirent: Nous sommes la postérité d'Abraham, et nous ne fûmes jamais esclaves de personne; comment dis-tu: Vous deviendrez libres?

³³ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃

³⁴En vérité, en vérité, je vous le dis, leur répliqua Jésus, quiconque se livre au péché est esclave du péché.

³⁴ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃

³⁵Or, l'esclave ne demeure pas toujours dans la maison; le fils y demeure toujours.

³⁵והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃

³⁶Si donc le Fils vous affranchit, vous serez réellement libres.

³⁶לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃

³⁷Je sais que vous êtes la postérité d'Abraham; mais vous cherchez à me faire mourir, parce que ma parole ne pénètre pas en vous.

³⁷ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃

³⁸Je dis ce que j'ai vu chez mon Père; et vous, vous faites ce que vous avez entendu de la part de votre père.

³⁸אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃

³⁹Ils lui répondirent: Notre père, c'est Abraham. Jésus leur dit: Si vous étiez enfants d'Abraham, vous feriez les oeuvres d'Abraham.

³⁹ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃

⁴⁰Mais maintenant vous cherchez à me faire mourir, moi qui vous ai dit la vérité que j'ai entendue de Dieu. Cela, Abraham ne l'a point fait.

⁴⁰ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃

⁴¹Vous faites les oeuvres de votre père. Ils lui dirent: Nous ne sommes pas des enfants illégitimes; nous avons un seul Père, Dieu.

⁴¹את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃

⁴²Jésus leur dit: Si Dieu était votre Père, vous m'aimeriez, car c'est de Dieu que je suis sorti et que je viens; je ne suis pas venu de moi-même, mais c'est lui qui m'a envoyé.

⁴²ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃

⁴³Pourquoi ne comprenez-vous pas mon langage? Parce que vous ne pouvez écouter ma parole.

⁴³מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃

⁴⁴Vous avez pour père le diable, et vous voulez accomplir les désirs de votre père. Il a été meurtrier dès le commencement, et il ne se tient pas dans la vérité, parce qu'il n'y a pas de vérité en lui. Lorsqu'il profère le mensonge, il parle de son propre fonds; car il est menteur et le père du mensonge.

⁴⁴אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

⁴⁵Et moi, parce que je dis la vérité, vous ne me croyez pas.

⁴⁵ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

⁴⁶Qui de vous me convaincra de péché? Si je dis la vérité, pourquoi ne me croyez-vous pas?

⁴⁶מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃

⁴⁷Celui qui est de Dieu, écoute les paroles de Dieu; vous n'écoutez pas, parce que vous n'êtes pas de Dieu.

⁴⁷אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

⁴⁸Les Juifs lui répondirent: N'avons-nous pas raison de dire que tu es un Samaritain, et que tu as un démon?

⁴⁸אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

⁴⁹Jésus répliqua: Je n'ai point de démon; mais j'honore mon Père, et vous m'outragez.

⁴⁹ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃

⁵⁰Je ne cherche point ma gloire; il en est un qui la cherche et qui juge.

⁵⁰אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃

⁵¹En vérité, en vérité, je vous le dis, si quelqu'un garde ma parole, il ne verra jamais la mort.

⁵¹אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

⁵²Maintenant, lui dirent les Juifs, nous connaissons que tu as un démon. Abraham est mort, les prophètes aussi, et tu dis: Si quelqu'un garde ma parole, il ne verra jamais la mort.

⁵²ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

⁵³Es-tu plus grand que notre père Abraham, qui est mort? Les prophètes aussi sont morts. Qui prétends-tu être?

⁵³האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃

⁵⁴Jésus répondit: Si je me glorifie moi-même, ma gloire n'est rien. C'est mon Père qui me glorifie, lui que vous dites être votre Dieu,

⁵⁴ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃

⁵⁵et que vous ne connaissez pas. Pour moi, je le connais; et, si je disais que je ne le connais pas, je serais semblable à vous, un menteur. Mais je le connais, et je garde sa parole.

⁵⁵ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃

⁵⁶Abraham, votre père, a tressailli de joie de ce qu'il verrait mon jour: il l'a vu, et il s'est réjoui.

⁵⁶אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃

⁵⁷Les Juifs lui dirent: Tu n'as pas encore cinquante ans, et tu as vu Abraham!

⁵⁷ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃

⁵⁸Jésus leur dit: En vérité, en vérité, je vous le dis, avant qu'Abraham fût, je suis.

⁵⁸ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃

⁵⁹Là-dessus, ils prirent des pierres pour les jeter contre lui; mais Jésus se cacha, et il sortit du temple.

⁵⁹אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃