¹Après cela, le Seigneur désigna encore soixante-dix autres disciples, et il les envoya deux à deux devant lui dans toutes les villes et dans tous les lieux où lui-même devait aller.

¹ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

²Il leur dit: La moisson est grande, mais il y a peu d'ouvriers. Priez donc le maître de la moisson d'envoyer des ouvriers dans sa moisson.

²ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

³Partez; voici, je vous envoie comme des agneaux au milieu des loups.

³לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

⁴Ne portez ni bourse, ni sac, ni souliers, et ne saluez personne en chemin.

⁴אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

⁵Dans quelque maison que vous entriez, dites d'abord: Que la paix soit sur cette maison!

⁵ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

⁶Et s'il se trouve là un enfant de paix, votre paix reposera sur lui; sinon, elle reviendra à vous.

⁶והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

⁷Demeurez dans cette maison-là, mangeant et buvant ce qu'on vous donnera; car l'ouvrier mérite son salaire. N'allez pas de maison en maison.

⁷ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

⁸Dans quelque ville que vous entriez, et où l'on vous recevra, mangez ce qui vous sera présenté,

⁸וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

⁹guérissez les malades qui s'y trouveront, et dites-leur: Le royaume de Dieu s'est approché de vous.

⁹ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

¹⁰Mais dans quelque ville que vous entriez, et où l'on ne vous recevra pas, allez dans ses rues, et dites:

¹⁰וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

¹¹Nous secouons contre vous la poussière même de votre ville qui s'est attachée à nos pieds; sachez cependant que le royaume de Dieu s'est approché.

¹¹אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

¹²Je vous dis qu'en ce jour Sodome sera traitée moins rigoureusement que cette ville-là.

¹²אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

¹³Malheur à toi, Chorazin! malheur à toi, Bethsaïda! car, si les miracles qui ont été faits au milieu de vous avaient été faits dans Tyr et dans Sidon, il y a longtemps qu'elles se seraient repenties, en prenant le sac et la cendre.

¹³אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

¹⁴C'est pourquoi, au jour du jugement, Tyr et Sidon seront traitées moins rigoureusement que vous.

¹⁴אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

¹⁵Et toi, Capernaüm, qui as été élevée jusqu'au ciel, tu seras abaissée jusqu'au séjour des morts.

¹⁵ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

¹⁶Celui qui vous écoute m'écoute, et celui qui vous rejette me rejette; et celui qui me rejette rejette celui qui m'a envoyé.

¹⁶השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

¹⁷Les soixante-dix revinrent avec joie, disant: Seigneur, les démons mêmes nous sont soumis en ton nom.

¹⁷וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

¹⁸Jésus leur dit: Je voyais Satan tomber du ciel comme un éclair.

¹⁸ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

¹⁹Voici, je vous ai donné le pouvoir de marcher sur les serpents et les scorpions, et sur toute la puissance de l'ennemi; et rien ne pourra vous nuire.

¹⁹הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

²⁰Cependant, ne vous réjouissez pas de ce que les esprits vous sont soumis; mais réjouissez-vous de ce que vos noms sont écrits dans les cieux.

²⁰אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

²¹En ce moment même, Jésus tressaillit de joie par le Saint-Esprit, et il dit: Je te loue, Père, Seigneur du ciel et de la terre, de ce que tu as caché ces choses aux sages et aux intelligents, et de ce que tu les as révélées aux enfants. Oui, Père, je te loue de ce que tu l'as voulu ainsi.

²¹בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

²²Toutes choses m'ont été données par mon Père, et personne ne connaît qui est le Fils, si ce n'est le Père, ni qui est le Père, si ce n'est le Fils et celui à qui le Fils veut le révéler.

²²הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

²³Et, se tournant vers les disciples, il leur dit en particulier: Heureux les yeux qui voient ce que vous voyez!

²³ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

²⁴Car je vous dis que beaucoup de prophètes et de rois ont désiré voir ce que vous voyez, et ne l'ont pas vu, entendre ce que vous entendez, et ne l'ont pas entendu.

²⁴כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

²⁵Un docteur de la loi se leva, et dit à Jésus, pour l'éprouver: Maître, que dois-je faire pour hériter la vie éternelle?

²⁵והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃

²⁶Jésus lui dit: Qu'est-il écrit dans la loi? Qu'y lis-tu?

²⁶ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

²⁷Il répondit: Tu aimeras le Seigneur, ton Dieu, de tout ton coeur, de toute ton âme, de toute ta force, et de toute ta pensée; et ton prochain comme toi-même.

²⁷ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

²⁸Tu as bien répondu, lui dit Jésus; fais cela, et tu vivras.

²⁸ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

²⁹Mais lui, voulant se justifier, dit à Jésus: Et qui est mon prochain?

²⁹והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

³⁰Jésus reprit la parole, et dit: Un homme descendait de Jérusalem à Jéricho. Il tomba au milieu des brigands, qui le dépouillèrent, le chargèrent de coups, et s'en allèrent, le laissant à demi mort.

³⁰ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

³¹Un sacrificateur, qui par hasard descendait par le même chemin, ayant vu cet homme, passa outre.

³¹ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

³²Un Lévite, qui arriva aussi dans ce lieu, l'ayant vu, passa outre.

³²וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

³³Mais un Samaritain, qui voyageait, étant venu là, fut ému de compassion lorsqu'il le vit.

³³ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

³⁴Il s'approcha, et banda ses plaies, en y versant de l'huile et du vin; puis il le mit sur sa propre monture, le conduisit à une hôtellerie, et prit soin de lui.

³⁴ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

³⁵Le lendemain, il tira deux deniers, les donna à l'hôte, et dit: Aie soin de lui, et ce que tu dépenseras de plus, je te le rendrai à mon retour.

³⁵ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

³⁶Lequel de ces trois te semble avoir été le prochain de celui qui était tombé au milieu des brigands?

³⁶ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

³⁷C'est celui qui a exercé la miséricorde envers lui, répondit le docteur de la loi. Et Jésus lui dit: Va, et toi, fais de même.

³⁷ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

³⁸Comme Jésus était en chemin avec ses disciples, il entra dans un village, et une femme, nommée Marthe, le reçut dans sa maison.

³⁸ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

³⁹Elle avait une soeur, nommée Marie, qui, s'étant assise aux pieds du Seigneur, écoutait sa parole.

³⁹ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

⁴⁰Marthe, occupée à divers soins domestiques, survint et dit: Seigneur, cela ne te fait-il rien que ma soeur me laisse seule pour servir? Dis-lui donc de m'aider.

⁴⁰ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

⁴¹Le Seigneur lui répondit: Marthe, Marthe, tu t'inquiètes et tu t'agites pour beaucoup de choses.

⁴¹ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

⁴²Une seule chose est nécessaire. Marie a choisi la bonne part, qui ne lui sera point ôtée.

⁴²אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃