¹Le premier jour de la semaine, elles se rendirent au sépulcre de grand matin, portant les aromates qu'elles avaient préparés.

¹ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

²Elles trouvèrent que la pierre avait été roulée de devant le sépulcre;

²וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

³et, étant entrées, elles ne trouvèrent pas le corps du Seigneur Jésus.

³ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

⁴Comme elles ne savaient que penser de cela, voici, deux hommes leur apparurent, en habits resplendissants.

⁴ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

⁵Saisies de frayeur, elles baissèrent le visage contre terre; mais ils leur dirent: Pourquoi cherchez-vous parmi les morts celui qui est vivant?

⁵ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

⁶Il n'est point ici, mais il est ressuscité. Souvenez-vous de quelle manière il vous a parlé, lorsqu'il était encore en Galilée,

⁶איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

⁷et qu'il disait: Il faut que le Fils de l'homme soit livré entre les mains des pécheurs, qu'il soit crucifié, et qu'il ressuscite le troisième jour.

⁷כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

⁸Et elles se ressouvinrent des paroles de Jésus.

⁸ותזכרנה את דבריו׃

⁹A leur retour du sépulcre, elles annoncèrent toutes ces choses aux onze, et à tous les autres.

⁹ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

¹⁰Celles qui dirent ces choses aux apôtres étaient Marie de Magdala, Jeanne, Marie, mère de Jacques, et les autres qui étaient avec elles.

¹⁰ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

¹¹Ils tinrent ces discours pour des rêveries, et ils ne crurent pas ces femmes.

¹¹ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

¹²Mais Pierre se leva, et courut au sépulcre. S'étant baissé, il ne vit que les linges qui étaient à terre; puis il s'en alla chez lui, dans l'étonnement de ce qui était arrivé.

¹²ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

¹³Et voici, ce même jour, deux disciples allaient à un village nommé Emmaüs, éloigné de Jérusalem de soixante stades;

¹³והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

¹⁴et ils s'entretenaient de tout ce qui s'était passé.

¹⁴והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

¹⁵Pendant qu'ils parlaient et discutaient, Jésus s'approcha, et fit route avec eux.

¹⁵ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

¹⁶Mais leurs yeux étaient empêchés de le reconnaître.

¹⁶ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

¹⁷Il leur dit: De quoi vous entretenez-vous en marchant, pour que vous soyez tout tristes?

¹⁷ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

¹⁸L'un d'eux, nommé Cléopas, lui répondit: Es-tu le seul qui, séjournant à Jérusalem ne sache pas ce qui y est arrivé ces jours-ci? -

¹⁸ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

¹⁹Quoi? leur dit-il. Et ils lui répondirent: Ce qui est arrivé au sujet de Jésus de Nazareth, qui était un prophète puissant en oeuvres et en paroles devant Dieu et devant tout le peuple,

¹⁹ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

²⁰et comment les principaux sacrificateurs et nos magistrats l'ont livré pour le faire condamner à mort et l'ont crucifié.

²⁰ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

²¹Nous espérions que ce serait lui qui délivrerait Israël; mais avec tout cela, voici le troisième jour que ces choses se sont passées.

²¹ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

²²Il est vrai que quelques femmes d'entre nous nous ont fort étonnés; s'étant rendues de grand matin au sépulcre

²²והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

²³et n'ayant pas trouvé son corps, elles sont venues dire que des anges leur sont apparus et ont annoncé qu'il est vivant.

²³ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

²⁴Quelques-uns de ceux qui étaient avec nous sont allés au sépulcre, et ils ont trouvé les choses comme les femmes l'avaient dit; mais lui, ils ne l'ont point vu.

²⁴וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

²⁵Alors Jésus leur dit: O hommes sans intelligence, et dont le coeur est lent à croire tout ce qu'ont dit les prophètes!

²⁵ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

²⁶Ne fallait-il pas que le Christ souffrît ces choses, et qu'il entrât dans sa gloire?

²⁶הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

²⁷Et, commençant par Moïse et par tous les prophètes, il leur expliqua dans toutes les Ecritures ce qui le concernait.

²⁷ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

²⁸Lorsqu'ils furent près du village où ils allaient, il parut vouloir aller plus loin.

²⁸ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

²⁹Mais ils le pressèrent, en disant: Reste avec nous, car le soir approche, le jour est sur son déclin. Et il entra, pour rester avec eux.

²⁹ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

³⁰Pendant qu'il était à table avec eux, il prit le pain; et, après avoir rendu grâces, il le rompit, et le leur donna.

³⁰ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

³¹Alors leurs yeux s'ouvrirent, et ils le reconnurent; mais il disparut de devant eux.

³¹ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

³²Et ils se dirent l'un à l'autre: Notre coeur ne brûlait-il pas au dedans de nous, lorsqu'il nous parlait en chemin et nous expliquait les Ecritures?

³²ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

³³Se levant à l'heure même, ils retournèrent à Jérusalem, et ils trouvèrent les onze, et ceux qui étaient avec eux, assemblés

³³ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

³⁴et disant: Le Seigneur est réellement ressuscité, et il est apparu à Simon.

³⁴האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

³⁵Et ils racontèrent ce qui leur était arrivé en chemin, et comment ils l'avaient reconnu au moment où il rompit le pain.

³⁵ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

³⁶Tandis qu'ils parlaient de la sorte, lui-même se présenta au milieu d'eux, et leur dit: La paix soit avec vous!

³⁶עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

³⁷Saisis de frayeur et d'épouvante, ils croyaient voir un esprit.

³⁷והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

³⁸Mais il leur dit: Pourquoi êtes-vous troublés, et pourquoi pareilles pensées s'élèvent-elles dans vos coeurs?

³⁸ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

³⁹Voyez mes mains et mes pieds, c'est bien moi; touchez-moi et voyez: un esprit n'a ni chair ni os, comme vous voyez que j'ai.

³⁹ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

⁴⁰Et en disant cela, il leur montra ses mains et ses pieds.

⁴⁰ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

⁴¹Comme, dans leur joie, ils ne croyaient point encore, et qu'ils étaient dans l'étonnement, il leur dit: Avez-vous ici quelque chose à manger?

⁴¹והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

⁴²Ils lui présentèrent du poisson rôti et un rayon de miel.

⁴²ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

⁴³Il en prit, et il mangea devant eux.

⁴³ויקח ויאכל לעיניהם׃

⁴⁴Puis il leur dit: C'est là ce que je vous disais lorsque j'étais encore avec vous, qu'il fallait que s'accomplît tout ce qui est écrit de moi dans la loi de Moïse, dans les prophètes, et dans les psaumes.

⁴⁴ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

⁴⁵Alors il leur ouvrit l'esprit, afin qu'ils comprissent les Ecritures.

⁴⁵אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

⁴⁶Et il leur dit: Ainsi il est écrit que le Christ souffrirait, et qu'il ressusciterait des morts le troisième jour,

⁴⁶ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

⁴⁷et que la repentance et le pardon des péchés seraient prêchés en son nom à toutes les nations, à commencer par Jérusalem.

⁴⁷ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

⁴⁸Vous êtes témoins de ces choses.

⁴⁸ואתם עדים בזאת׃

⁴⁹Et voici, j'enverrai sur vous ce que mon Père a promis; mais vous, restez dans la ville jusqu'à ce que vous soyez revêtus de la puissance d'en haut.

⁴⁹והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

⁵⁰Il les conduisit jusque vers Béthanie, et, ayant levé les mains, il les bénit.

⁵⁰ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

⁵¹Pendant qu'il les bénissait, il se sépara d'eux, et fut enlevé au ciel.

⁵¹ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

⁵²Pour eux, après l'avoir adoré, ils retournèrent à Jérusalem avec une grande joie;

⁵²והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

⁵³et ils étaient continuellement dans le temple, louant et bénissant Dieu.

⁵³ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃